האופרציה הגאולית  שווה  פעולת "פסח על כל גווניה.

========================================

 "בא אל פרעה" - כל גאולה כרוכה  בביאה מודעת אל "פרעה".

 אל תהליך של פירעון גם בבחינת וכיפר אדמתו עמו" ......

שארץ ישראל מוקד כל גאולה נקנית שוב :

 בייסורין של כפרה ומירוק.

אחד המאפיינים המרכזיים של לשון הקודש  שכל שורש מילים שבה .

 הוא בבחינת פקעת מסורגת של מילים ומובנים .

וכך הקשר שבין השם והפועל :"פסח", קשור גם למילה פיסח.

 אם אדם לא משכיל לפסוח ולדלג על דברים סופו שיהא "פיסח".

 כך גם בגאולתו של עם . ............

 אם הגאולה "מקרטעת" סימן מובהק הוא  שלא חיברנו את חודש האביב

 = חידוש הגאולה - עם מעשה ה"פסח" המתבקש  :

לפסוח ולדלג על הרבה  דברים שהופכים טפל לעיקר .......

 וכך הציווי לעשות את הפסח  בהקשר ובחיבור עם שמירת חודש האביב הוא, שגם בגאולתינו המתחדשת אנחנו צריכים  לקיים הליכים היכרחיים של "פסיחה" של "פסח".

  למשל לפסוח על הגלות  ולמהר ולהגיע לארץ ישראל גם במחיר קשה של מלחמה ומסירות נפש .

 שלפיכך גם עלו בני ישראל  חגורים וחמושים.....

 ואפילו להיות מוכנים ונכונים לחיים של מדבר ארבעים שנה.......

 בגאולה חייבים לעיתים לפסוח על מידת הדין בעבור מידת החסד והאחדות........ .

 

בגאולה סדרי העדיפויות חייבים להיות שונים.:

 לא עוד פולחן נבוב של קורבנות מאכולת אש אלא אך קורבן פסח שפוסח כל כל הקורבנות לקדש קורבן אחד בלבד קורבן פסח שהוא אך למאכל אדם..... 

בבחינת קורבני - לחמי לאישיי - לאנשיי . ולא לאש

 בגאולה כשיש להחלץ למלחמת קיום ,כלל לא רלוונטי לעסוק במשהו אחר ואפילו לא להמשיך לעסוק בתורה. יהודים אבודים התועים וטועים, כך הוסיפו חטא על פשע .:

 שללו לכתחילה את הגאולה שבזה .

 בשביל שלא לפסוח ולהקריב למענה את שאר הדברים :

כולל לימוד תורה בעבור החלצות לשמור על נפש ישראל .

 בגאולה :חייבים, חייבים ל"פסוח" גם על האגו האישי והסקטוריאלי......

 וכך יש עוד פסיחות היכרחיות......

 הנה כי כן הציווי לעשות את הפסח ודווקא בהקשר של שמירת חודש האביב - כראש.

 הוא למעשה ציווי להשכיל להתרומם על דברם רבים  לפסוח ולדלג עליהם  ולהגיע לעיקר העיקרים של כל גאולה. שגאולת ישראל תלויה כל כולה באחדות ובאהבת כלל ישראל ויהיו מי שיהיו .

להיותינו  מאוחדים כ"גוי אחד" אל מול :"ה' אחד".[לחבר את "ה' אלוהינו" עם "ה' אחד", בלי זה אין : "שמע ישראל"]

 לפסוח אפילו על משמעות יתר החודשים ופולחנם  בעבור פולחן הגאולה. 

כביטוי לכך זו גם הסיבה שמשמיים, בחרו בכוונת מכוון להדגים הדברים בכך:

 שהטילו את משימת ה"אתחלתא" דווקא על חלוצים "חילניים".........

 שוב הסינרגיה של מחד : "שמירת חודש האביב" כביטוי לכל גאולה . ומאידך "לעשות הפסח" מחייב פעולות פסיחה רבות  כאמור אפילו השעייה של כל פולחן ולימוד להיותינו חגורים וחמושים להגן על נפש ישראל ועל הארץ......

 יחד עם זאת יש גם סייג אחד:

העבודה כי בשבת נאמרו גם  שמור וגם זכור בדיבור אחד מסמנת לנו שלעניין השבת אין  אפשרות לקיים את עיקרון הפסיחה בעבור הגאולה - לבד מפיקוח נפש....

 השבת נמזגו בה כאחד גם  שמירה וגם עשייה......

משה אהרון