ביסוד האיסור של נעילת נעלי עור בתשעה באב
ביסודהאיסור של נעילת נעלי עור בתשעה באב
הש''ע בסימן נו פסק להלכתא שלפני שאדם קושר נעליו בכל בוקר אומר אתהברכה: " שעשה לי כל צרכי". וכתבו שם שאין נוהגים לומר ברכה זו ביו''כובתשעה באב. וצריך להבין תרי דברים חד מה הקשר בין נעילת נעל לבין הברכה ''שעשה ליכל צרכי"? ועוד צריך להבין מה היסוד שמונח כאן שאין עושים זאת ביו''כ ובתשעהבאב?
והמרש''ל הסביר בזה יסוד גדול שכן ידוע ש 4 חלקים לבריאה: דומם,צומח,חי ומדברוכל אחד נכנס בשני דהיינו דמום נכנס לצומח וצומח לחי והחי למדבר יוצא שלמדבר יש אתכל התכונות כולם. ושאדם לובש נעליים שעשויות מעור דהיינו מחיה שבתוך החיה כלולצומח ודומם על כן הוא מברך "שעשני כל צרכי" כי על ידי נעילת הנעל עלרגלו הוא מסמל שהוא שולט על כל הבריאה גם על הדומם גם על הצומח וגם על החי!
והכוחה לכך שכן התורה אומרת בשמן שראה משה את הסנה בוער נאמר: " וַיֹּאמֶר,אַל-תִּקְרַב הֲלֹם; שַׁל-נְעָלֶיךָ, מֵעַל רַגְלֶיךָ--כִּי הַמָּקוֹם אֲשֶׁראַתָּה עוֹמֵד עָלָיו, אַדְמַת-קֹדֶשׁ הוּא " וההסבר בעניין כיווןשזה אדמת קודש ובאדמת קודש אין האדם שולט יותר על כל הבריאה לכן היה צריך להורידאת נעליו כי אין את אותם התכונות של ''שעשני כל צרכי" באדמת קודש.
וראית בשם הגאון הרב שלמה זלמן אויערבאך זצ''ל שכן כתב שעכשיו היה ניתן להתבונן ביסוד האיסור של נעילת נעלי עור בתשעה באב שכן נעלי עור מסמלים את החיה כמוש הסברנו על פי דברי הנ''ל אכ' יוצא בגלל שזה תשעה באב ואם האדם ילבש נעלי עור הנה הוא מסמל את מעלתו מעל החיה הצומח והדומם ואין ראוי לכך בתשעה באב שכן היום הזה אמור לסמל עצבות והדרגה הירודה של האדם על כן כל האיסור חל רק על נעלי עור ולא עלנ עלי גומי. ועל כן גם היה אפשר להבין מדוע הש''ע פסק שאין אומרים ברכת "שעשני כל צרכי" בתשעה באב וביום כיפור כיוון שבימים הללו אין רצונו של מקום להראות את השליטה של האדם על החיה ועל הצומח ועל הדומם אלא את דרגתו הירודה שלהאדם על כן לא מברכים ברכה זו בימים הללו.
