פרשת שבוע בא במייל
| 11/3/2026
- בס"ד שנה ג' גליון מס' 133
- אשר לשלמה על פ' ויקהל-פקודי-החדש
- נתחיל
בסיפור אישי שקרה ב"שושן פורים" והוא
דבאותו יום כמעט ולא היו אוטובוסים מחמת המלחמה.... ולכך נאלצתי לקחת מונית
לירושלים בשווי 250 ₪... ולקחתי עימי חבר כהן ת"ח... ובתחילה רציתי לקחת ממנו
כסף אך לבסוף ריחמתי עליו באמרי שזה יחשב צדקה... ותכננתי שאף ל"מוצאי שושן
פורים" אקח מונית באותו מחיר... אבל במוצאי פורים בעומדי ברחוב עלי הכהן
רציתי לרדת לכביש הראשי בצומת הר חוצבים בכדי אולי למצוא שם מונית זולה....
וביורדי לאזור זה מצאתי ברחוב אהל יהושע באופן פלא את קו 292 לביתר עם נהג חרדי...
ולאחר כ10 שניות כבר פרח לו האוטובוס... , נמצא דהחסד שעשיתי עם הכהן הנ"ל
דלא לקחתי לו כסף אזי מרחוב עלי הכהן הגיעה הישועה הגדולה שהרווחתי 250 ₪ (את
המונית שתכננתי לשלם אף בחזור) הרי לנו דמלעשות חסד רק מרויחים!!!
- ועתה נמשיך בפרשתן "ויקהל-פקודי-החדש" דהיא מתחילה "דבר אל כל עדת ישראל... אלה הדברים אשר צווה ה' לעשות אותם" ונ"ל ד"אלה" הוא גימ' ל"ו והוא דאדם שהוא בבחי' "אשר צווה ה' לעשות אותם" והיינו שמשתדל לעשות רצון ה' אזי נאמר עליו "אלה" והיינו שהוא מהל"ו צדיקים
- וכזאת מצינו לנצר ממשפחת אביחצירא מיוצאי ירך יעקב אחיו הקטן של ה"בבא סאלי" ה"ה ציס"ע רבי יצחק אביחצירא זצוק"ל ה"בבא חאקי" רבה של רמלה ולוד שכל ימיו עסק בעשיית חסדים ובפרט להשכין שלום בין איש לאשתו עד יומו האחרון במסירות נפש והוא בבחי' "אשר צווה ה' לעשות אותם" ואזי מסתמא הוא בבחי' "אלה"-ל"ו צדיקים לרגל יום פטירתו החל בשב"ק זו כ"ה אדר-56 שנים לפטירתו ונכתוב כמה סיפורים לזכרו:
- א. רקע חייו- הילד יצחק נולד בעיר ריסאני שבמרוקו בתאריך כ"ג באלול שנת ה'תרנ"ה (1895) לאימו מרת עיישה, ולאביו ורבי מסעוד, בנו של רבי יעקב אבוחצירא. בשנת ה'תש"ט (1949) עלה לארץ ישראל והשתכן בגבעת אולגה, שהייתה בזמנו מעברה. כשקמה המדינה כיהן בתפקיד הראשון לציון הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל. כשראה את רבנו, הדמות הרבנית הנערצת, ביקש ממנו לכהן כרב בערים רמלה ולוד, וכך עשה במשך 20 שנה רצופות. ביתו היה תמיד פתוח לרווחה, לכל עצה, בקשה או צדקה. רבים היו נושעים בזכות ברכותיו הקדושות. אבל כשהרב היה בן 75 בלבד, בתאריך כה אדר ב' ה'תש"ל (1970), נהרג "הבבא חאקי" בתאונת דרכים חזיתית בדרום הארץ (בצומת גבעתי). התאונה הייתה כשחזר מהעיר נתיבות, לאחר שגישר בין איש לאישה, והשכין שלום בית במעונם. וגם ביקר את אחיו האהוב, רבי ישראל אבוחצירא, ה"בבא סאלי". בהלוויה השתתפו עשרות אלפי איש בניהם רבנים חשובים.... הצדיק נטמן בבית העלמין שברמלה.
- ב.
סיפור התאונה- זה קרה בעיר נתיבות. היו זוג שבכל יום התקוטטו זה
עם זו, אין אדם בשכונה שלא התוודע למריבות הקולניות, וכאב לכולם על הזוג, ועל
הילדים הקטנים שגדלים בבית הזה. ה"בבא
סאלי שהיה השכן שלהם כאב במיוחד ואמר לבני הבית תוך כדי כאב: "איני יכול
ללמוד תורה כשנשמעות צעקות בין איש ואישה", כך לחש להם מתוך דמעות. זה
היה יום חמישי, כמנהגו ה"בבא חאקי" אחיו של הבבא סאלי, היה נוסע לכל
קצוות הארץ, מצפון ועד הדרום כדי לדבר על לבם של היהודים ולחזקם לשמירת תורה
ומצוות. באותה
הזדמנות ביקש ה"בבא סאלי" מאחיו ה"בבא חאקי" שיגיע לביתם
לשוחח עם הזוג. כשדפק ה"בבא חאקי" על הדלת, תוך כדי צעקות הם פתחו לו
אותה, אבל כשראו את הדרת פניו הכל השתנה ברגע. הוא שמע את טענותיהם והסביר להם
בלשון רכה ונעימה את המעלה הגדול לשלום בבית. שמחה
גדולה הייתה בליבו של "הבבא חאקי" על עשיית השלום בין איש לאישה, נפרד
ה"בבא חאקי" מאחיו והתכונן לשוב לעיר רמלה. אבל הבבא סאלי הרגיש. בכל תוקף ניסה למנוע את הנסיעה שלו:
"אנא הישאר עימי לילה אחד!", אבל ענה לו ה"בבא חאקי" שהוא
צריך להגיע לבר מצווה שהוזמן אליה. בדרך לרמלה, בכביש הישן, קרתה
התאונה המחרידה המכונית בה נסע הבבא חאקי התנגשה חזיתית במשאית. כל כוחות ההצלה קבעו במקום את מותו של הצדיק
ושל עוד ארבעה שהיו ברכב עמו. הבשורה
הקשה התפשטה בכל עיר בכל רחבי הארץ. למחרת ביום שישי נערכה
ההלוויה, כאבו של ה"בבא סאלי" על מות אחיו היה קשה מנשוא. חודש ימים
לאחר פטירתו נגלה הבבא חאקי בחלומו ותיאר ה"בבא סאלי": "הוא היה
לבוש בבגדים נאים מאוד פניו היו קורנות, אור של קדושה על פניו והוא מחייך אליי.
פנה אליי ואמר: "אחי הצדיק והאהוב, אני נמצא בעולם שכולו טוב מלא שמחה, היה
לי צער של רגע אחד... בזמן התאונה. "אבל כעת אני שרוי בגן עדן ומקבל שכר גדול
על כל מעשי בעולם. ודע שאני יושב במחיצתם של צדיקים קדושי עליון ונהנה מזיו
השכינה, בבקשה ממך אחי היקר אל תתאבל ותפסיק להוריד דמעה. "ואז הבנתי", אומר הבבא סאלי, "היכן הוא נמצא
והפסקתי לבכות..."
- ב.
גאונותו של הצדיק- מסופר על אדם אחד שבא לבבא סאלי והביא לו
ארגז אוכל, אמר לו הבבא סאלי תלך מפה אני לא מקבל. שאל אותו אדם: לאן אלך? אמר לו הבבא סאלי תלך
לבבא חאקי. הלך לבבא חאקי והביא לו את ארגז מלא עופות ויין ושכר, ואמר לו שהבבא
סאלי שלח אותי אליך. אמר לו הבבא חאקי אם בבא סאלי לא לקח ממך
כלום כנראה שאתה לא שומר שבת ולא אוכל כשר, אמר לו אותו אדם נכון הדבר. אמר
לו הבבא חאקי, אני אבקש ממך רק דבר אחד והוא, שלפני שתאכל לחם תיטול ידיך ותברך,
וקיבל עליו זאת בשבועה. סיים אותו אדם את ענייניו והלך לשדה התעופה ועלה על מטוס
שיחזירו לארצו, ובמטוס שהיה שייך לחברה של גויים הגישו אוכל טרף למהדרין. אמרה לו אשתו אתה צריך לעשות נטילת ידיים.
קם אותו אדם ונטל ידיו, וכשחזר למקומו אמרה לו אשתו וכי תברך שהכל על חזיר,
והמוציא על לחם טרף ?! פנה האיש לאחראים וביקש אוכל כשר, אך הם אמרו לו: לא הזמנת
מראש. לבסוף הוא נשאר רעב עד שהגיע ליעדו...
- ג. ביתו פתוח תמיד- דלת ביתו של ה"בבא חאקי", הרב יצחק אביחצירא, הייתה פתוחה לרווחה תמיד, ואנשים רבים התארחו בביתו לתקופות ממושכות.
- באחד הימים החציף פנים אחד האורחים וקרא כנגד הבבא חאקי קריאות גנאי. הבבא חאקי שתק ולא השיב לו דבר. לאחר ימים מספר נפגשו השניים ברחובות העיר רמלה, והבבא חאקי שוב חייך אליו והזמינו בחום לשהות בביתו בעת הצורך.
- תמהו מאוד מלוויו של הרב. "כבוד הרב, מדוע שוב מחלת על כבודך בפני אדם שביזה אותך?"
- השיב להם הבבא חאקי: "בירושלים פעל הרב יוסף שלוש, אב בית הדין של העדה המערבית (מרוקאית), שהיה צדיק גדול. מעל פתח ביתו הפתוח לרווחה תמיד חקק את המשפט 'כל הבא – ברוך הבא – חוץ מכפוי טובה'. ביתי פתוח אפילו בפני כפויי טובה."
- ד. לימוד תורה במסי"נ- ה"בבא חאקי", בילה ערב ארוך בניסיון להשכין שלום בין בני זוג שנישואיהם עלו על שרטון. הרב הגיע לביתם בשעת ערב, ושב אל ביתו אחרי חצות, לאחר שישב שעות רבות עם בני הזוג, האזין לדבריהם והשיב את השלום והברכה לביתם. השעה הייתה קרובה לשתיים אחר חצות כאשר נכנס בבא חאקי לביתו. אך במקום להניח את ראשו על הכר, הוא פנה אל המטבח, הכין לעצמו כוס קפה והתיישב ללמוד תורה. כמה דקות לאחר מכן התעוררה בתו, ונרעשה למראה הרב הלומד: "אבא! השעה מאוד מאוחרת ובמהרה כבר תרצה להשכים לתפילת שחרית. ענה לה אביה: "בתי, אם לא אלמד תורה, מאין אשאב הכוח לפייס?!"
- ה. בטחונו בה'- כאשר עלה הבבא חאקי לארץ ישראל, סבלו הוא ובני משפחתו דוחק ומחסור. הוא התגורר במעברת עולים בגבעת אולגה, ועודד ורומם את רוחם הנכאה של אחיו, אשר התגוררו באהלים פרוצים בעיצומו של החורף, בתנאים קשים אשר לא הורגלו אליהם בארץ הולדתם. משפחתו של הבבא חאקי הגיעה לעתים עד פת לחם ממש. כאשר ביקשה הרבנית כסף להוצאות שבת, העניק לה דרשה נלהבת בענייני ביטחון… במר לבה אמרה הרבנית: "הבוטח בה' חסד יסובבנו, את הביטחון רואה אני, והחסד – איה הוא?" השיב לה הבבא חאקי בנועם: "אנו נבחנים עתה בניסיון העוני. אם נעמוד בו כראוי, יגיע החסד". יצאה הרבנית החוצה, ועל המדרגה הסמוכה למעונם מצאה עשר לירות, סכום נכבד באותם ימים. חזרה ובשרה: "עמדתי בניסיון והחסד הגיע!". אך הרב ראה בכך המשך הניסיון, ואמר: "אמנם מצד הדין מותר לקחת את המעות הללו, משום שהבעלים התייאשו מהן, אבל ראוי לנו לנהוג לפנים משורת הדין ולהכריז עליהן. איך נתענג במעדני השבת, שנקנו במחיר צערו של יהודי?! נכריז על הכסף, ורק אם לא יבואו לתבעו – נשתמש בו". עודם מדברים, והדוור הגיע, ועמו מכתב רשום שבו המחאה בסכום נכבד. נענה הבבא חאקי ואמר: "עכשיו הגיע החסד…"
הגליון יו"ל לע"נ צדיק יסוד עולם מיוצאי ירך יעקב שרבות עסק בשלום בית ה"ה רבי יצחק בן רבי מסעוד זצוק"ל אביחצירא ה"בבא חאקי" רב הערים רמלה ולוד עלה לגנזי מרומים בכ"ה אדר תש"ל תהא נשמתו צרורה בצרור החיים זכותו יגן עלינו ועל כל ישראל אכי"ר
- לתרומות ולקבל באיימיל: הרב שלמה דייטש
- [email protected]
- בנק לאומי-10 סניף-904 מס' חשבון-10947843
להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
דיונים - תשובות ותגובות (0)
