נוסח המדרש  חמש לשונות גאולה שאמר הקב"ה למשה רבנו; "וְהוֹצֵאתִי", "וְהִצַּלְתִּי", "וְגָאַלְתִּי", "וְלָקַחְתִּי", "וְהֵבֵאתִי", הן כנגד מרים הנביאה. כנגדם 5 כוסות בליל  הסדר

"וְהוֹצֵאתִי" בזכות מרים הנביאה שבגללה יצאו ישראל ממצרים, כמו שנאמר: "אֱ-לֹהִים מוֹשִׁיב יְחִידִים בַּיְתָה מוֹצִיא אֲסִירִים בַּכּוֹשָׁרוֹת" (תהילים סח, ז). "בַּכּוֹשָׁרוֹת", במעשה הכשרים שבהם, יש אומרים אלו אברהם, יצחק ויעקב, ויש אומרים אלו משה, אהרן ומרים.

ומרים שירדה אחרי אחיה אל היאור לדעת מה יהיה בסופו, כמו שכתוב: "וַתֵּתַצַּב אֲחֹתוֹ מֵרָחֹק לְדֵעָה מַה יֵּעָשֶׂה לוֹ" (שמות ב, ד), ואשר על שם המעשה קראתו "יֶרֶד" (דברי הימים א' ד, יח), בזכותה יצאו ישראל מארץ מצרים ועלו ממנה, וביטלו את דברי פרעה שאמר: "הָבָה נִּתְחַכְּמָה לוֹ פֶּן יִרְבֶּה וְהָיָה כִּי תִקְרֶאנָה מִלְחָמָה וְנוֹסַף גַּם הוּא עַל שׂנְאֵינוּ וְנִלְחַם בָּנוּ וְעָלָה מִן הָאָרֶץ" (שמות א, י).

וכן הכתוב אומר: "אֲנִי ה' אֱ-לֹהֵיכֶם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם לָתֵת לָכֶם אֶת אֶרֶץ כְּנַעַן לִהְיוֹת לָכֶם לֵא-לֹהִים" (ויקרא כה, לח), "אֱ-לֹהֵיכֶם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֶתְכֶם" סופי תיבות "מרים", שבזכותה יצאו ממצרים.

"וְהִצַּלְתִּי" בזכות מרים הנביאה שניצבה לדעת מה יהא עם אחיה; בת פרעה נטלה את משה וֶהֱבִיאַתּוּ למיניקות מצריות ולא ינק מהן, אמר: "פה שעתיד לדבר עם השכינה יינק דבר טמא", ומרים שיעצה לקרוא לאישה מינקת מן העבריות הִצִּילַתּוּ למשה.

"וְגָאַלְתִּי" בזכות מרים הנביאה שהייתה אחת הגואלים ממצרים, כמו שנאמר: "כִּי הֶעֱלִתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם וּמִבֵּית עֲבָדִים פְּדִיתִיךָ וָאֶשְׁלַח לְפָנֶיךָ אֶת מֹשֶׁה אַהֲרֹן וּמִרְיָם" (מיכה ו, ד). והעמיד הקב"ה שלושה גואלים כנגד שלוש גזרות שגזר פרעה; העמיד את מרים על שם גזרת "וַיְמָרְרוּ אֶת חַיֵּיהֶם" (שמות א, יד), העמיד את אהרן על שם גזרת "אִם בֵּן הוּא וַהֲמִתֶּן אֹתוֹ" (שם שם, טז), והעמיד את משה על שם גזרת "כָּל הַבֵּן הַיִּלּוֹד הַיְאֹרָה תַּשְׁלִיכֻהוּ" (שם שם, כב).

"וְלָקַחְתִּי" בזכות מרים הנביאה אשר כיוון שגזר פרעה "כָּל הַבֵּן הַיִּלּוֹד הַיְאֹרָה תַּשְׁלִיכֻהוּ וְכָל הַבַּת תְּחַיּוּן" (שם), אמר אביה עמרם: "לשווא אנו עמלים". עמד וגירש את אשתו, ועמדו כל ישראל וגירשו נשותיהם. אמרה לו מרים: "אבא קשה גזרתך יותר משל פרעה, שפרעה לא גזר אלא על הזכרים, ואתה גזרת על הזכרים ועל הנקבות". עמד אביה והחזיר את אשתו, ועמדו כל ישראל והחזירו נשותיהם. וזהו שאמר הכתוב: "וַיֵּלֶךְ אִישׁ מִבֵּית לֵוִי וַיִּקַּח אֶת בַּת לֵוִי" (שם ב, א), שהחזיר את אשתו בזכות מרים, ובזכותה נולד משה רבנו, ועל ידיה פרו ורבו ישראל.

ובשעה ששב ולקח עמרם את אשתו בעצת מרים עשה בה מעשה ליקוחין, והושיבה באפיריון, ואהרן ומרים מרקדים ומשוררים לפניה, ולפיכך זכתה מרים לשורר על הים, כמו שנאמר "וַתִּקַּח מִרְיָם הַנְּבִיאָה אֲחוֹת אַהֲרֹן אֶת הַתֹּף בְּיָדָהּ וַתֵּצֶאןָ כָל הַנָּשִׁים אַחֲרֶיהָ בְּתֻפִּים וּבִמְחֹלֹת. וַתַּעַן לָהֶם מִרְיָם שִׁירוּ לַה' כִּי גָאֹה גָּאָה סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם" (שם טו, כ-כא). וכן כלב בעלה לאחר שנתרפאה מצרעתה עשה בה מעשה ליקוחין והושיבה באפיריון ברוב שמחתו בה, וזהו שאמרו: "וַיִּקַּח לוֹ כָלֵב אֶת אֶפְרָת" (דברי הימים א' ב, יט), "אֶפְרָת" זו מרים, ולמה נקרא שמה  "אֶפְרָת", שפרו ורבו ישראל על ידיה.

בת פרעה לקחה את משה מהיאור, כמו שנאמר: "וַתִּשְׁלַח אֶת אֲמָתָהּ וַתִּקָּחֶהָ" (שמות ב, ה), ואותה שעה הייתה מרים - היא "פּוּעָה" (שם א, טו) - פועה ובוכה על אחיה משה שהושלך ליאור, כמו שנאמר: "וַתֵּתַצַּב אֲחֹתוֹ מֵרָחֹק לְדֵעָה מַה יֵּעָשֶׂה לוֹ" (שם ב, ד), ואמרו: "שֵׁם הָאַחַת שִׁפְרָה וְשֵׁם הַשֵּׁנִית פּוּעָה" (שם א, טו), שֵׁם היה להן בזכות ושם היה להן במעשה הטוב.

"וְהֵבֵאתִי" בזכות מרים הנביאה אשר אלמלא חטא המרגלים היו בני ישראל נכנסים עמה מיד לארץ ישראל, ומשה לא היה חוטא במי מריבה ולא היה בא לכלל עונש. אלא כיוון שחטאו המרגלים, נתעכבו ישראל במדבר ארבעים שנה, הגיע זמנה של מרים להיפטר מן העולם מחמת זקנותה ולאחר מיתתה לא היה מים לעדה, ואירע שם עניין מי מריבה.