בגמרא בתענית דף כד' עמוד א' מספרת על בתו של ר' יוסי דמן יוקרת שהייתה בעלת יופי. פעם אחת הסתכל בה אדם אחד דרך חור שבגדר. שאל אותו ר' יוסי: מה אתה עושה? והוא ענה: רבי, אם להתחתן איתה לא זכיתי, לראותה לא אזכה? אמר ר' יוסי לבתו: בתי, שובי לעפריך ואל יכשלו בך בני אדם.

ונשאלת השאלה: וכי בגלל שהייתה יפה-ראויה היא למות? שהבן-אדם ישמור על העינים שלו!

אלא לעניות דעתי יש לדייק שהיא לא הייתה סתם יפה אלא "בעלת יופי"-תיאור לא כל כך מצוי. ואפשר לומר שהיא יפתה את עצמה מעבר לרגיל(כמו שכתוב על בתו של רבי חנינא בן תרדיון שהייתה מדקדקת בפסיעותיה-ולכן ניתנה בקובה של זונות[1]) והכשילה אנשים בידיים ועל כן אמר ר' יוסי שעדיף שתמות ותפסיק להכשיל אנשים.