"זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה אֲשֶׁר צִוָּה ה' לֵאמֹר דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ פָרָה אֲדֻמָּה.. וְשָׂרַף אֶת הַפָּרָה.. וְלָקַח הַכֹּהֵן עֵץ אֶרֶז וְאֵזוֹב וּשְׁנִי תוֹלָעַת וְהִשְׁלִיךְ אֶל תּוֹךְ שְׂרֵפַת הַפָּרָה"

(במדבר יט, ב-ו):

בתהליך טהרת הפרה אדומה, אומרת התורה (במדבר יט, ו): "וְלָקַח הַכֹּהֵן עֵץ אֶרֶז וְאֵזוֹב וּשְׁנִי תוֹלָעַת וְהִשְׁלִיךְ אֶל תּוֹךְ שְׂרֵפַת הַפָּרָה", אמרו על כך חז"ל (במד"ר, יט): "אם נתגאה כארז ישפיל עצמו כאזוב" - והקשו המפרשים, איך עץ הארז (עץ גבוה וחזק) המורה על גאווה, שהוא דבר שלילי, מהווה חלק מטהרת הפרה כמו האזוב המסמל את הענווה והשפלות?

תשובה: ביטול היישות - שאם גבה ליבו כארז ישפיל את עצמו כאזוב ושני תולעת, כמובא מהבעל שם טוב הקדוש ותלמידיו, על הפסוק (דברים ה, ה): "אָנֹכִי עֹמֵד בֵּין ה' וּבֵינֵיכֶם" - שהאנוכיות שבאדם עומדת כמחיצה של ברזל המפרדת בין יהודי להקב"ה. והיינו שהאנוכיות והיישות שבאדם הם הכנגד הגדול ביותר לדבקות בה'.

האנוכיות והיישות הם גם השורש של ג' הדברים המוציאין את האדם מן העולם (אבות ד, כא): "רַבִּי אֶלְעָזָר הַקַּפָּר אוֹמֵר: הַקִּנְאָה וְהַתַּאֲוָה וְהַכָּבוֹד מוֹצִיאִין אֶת הָאָדָם מִן הָעוֹלָם".

על מאמר חז"ל (כתובות קג, ב): "מת בערב שבת, סימן יפה לו" - הבעל שם טוב הקדוש מבאר מה בא ללמד אותנו מאמר זה. השבת עניינה דבקות בה', וכאשר האדם מרגיש את עצמו "יש", שהוא היפך הדבקות בה', כדברי חז"ל (סוטה ה, א): "שהקב"ה אומר על המתגאה - אין אני והוא יכולים לדור כאחד", אם כן כיצד ייכנס לשבת? עצתו של הבעל שם טוב שהאדם יקיים על עצמו "מת" לפני כניסת השבת, שיבטל עצמו לגמרי בבחינת אין כמת כדי להיכנס לשבת, וזהו סימן יפה לו להיכנס על ידו לשבת קודש. והיינו שעל ידי ביטול היישות בבחינת "מת" בערב שבת מגיע יהודי לדבקות בה', שהיא תכלית התורה ותכלית השבת.

לכן כותב לנו הבעל שם טוב הקדוש, שהאדם צריך לעבוד בערב שבת על הורדת התאוות הגשמיות שלו, וכך הוא יפנה בנפש שלו מקום לקלוט את ההנאות הרוחניות של השבת.

הקב"ה ברא את העולם כמאמר הכתוב (ישעיהו מה, ז): "יוֹצֵר אוֹר וּבוֹרֵא חֹשֶׁךְ", יוצר אור - היינו האור שהקב"ה מאיר ליהודי, וכנגדו היא החשכות, והדרך ליהודי לצאת מהחשכות לאורה, היא על ידי שמסלק את היישות שלו ונכנע ומתבטל לפני השם יתברך, על ידי זה מתהפך החושך לאור.

על זה אמר הכתוב "זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה" - שהדרך להגיע לתורה היא רק ע"י "וְשָׂרַף אֶת הַפָּרָה", ששורף ומבטל כל חומריותו, שעל ידי זה משיג הטהרה.

הרב שלום נח ברזובסקי זצ"ל (האדמו"ר מסלונים), מהספר: "נתיבות שלום"