לימוד הגורם לתפילה להתקבל , טוב ללמוד לפני התפילה
נכתב על ידי אביהו ח | 17/7/2026
- בס"ד
- *כדאי לדעת ולזכור:*
- _שכר העלבון_
- בהמשך לפתגם הקודם בו נתננו כלים כיצד להתמודד עם אנשים שפוגעים בך מלכלכים עליך וכדומה, נביא להלן סיפור (אמיתי) מצמרר ומזעזע שייתן המחשה כמה כוח מקבל אדם שקיבל עלבון (הוא הדין לגבי מי שלכלכו עליו ועומד תחת פגיעה מתמשכת) דבר שייתן לנו כוח לנצל את ההזדמנות במקום להעליב או ללכלך חזרה חלילה:
- "רציתי לספר סיפור מזעזע ומרטיט שהייתי עדה להתרחשותו מתחילתו ועד סופו. היה זה בערב נשים, אחד מאותם ערבים חגיגיים לטובת מוסד כלשהו, עם הרצאות, דוכנים ומכירה סינית. מטבע הדברים, הסתובבו שם מאות נשים, גם כאלה שאין שום קשר ביניהן, ונראה היה שהערב הזה הולך להיות כמו כל הערבים שהיו לפניו ושיהיו אחריו. בשלב כלשהו הכריזו על שמה של מרצה, אומנם לא ממש ידועה, אך הנושא שלה היה מעניין, ואט – אט החלו הנשים להתקבץ לאולם ההרצאות.
- המרצה החלה לצעוד אל דוכן המרצים. היא עמדה שם והמתינה שהקהל ישתתק, ומי שמכיר ציבור של נשים, ועוד בערב נשים, יודע שמדובר במשימה לא פשוטה... לפתע ניגשת לכיוונה אישה בעלת מבנה רחב וגבוה, נעמדת מולה ומתחילה לצעוק: "אני מזהה אותך, את פגעת בי והעלבת אותי לפני שנים, את הרסת לי את החיים! הלבנת את פניי...!"
- כל זאת לפני מאות נשים.
- המרצה החווירה, היא ניסתה לומר: "אבל אני לא מכירה אותך..."
- "ודאי לא מכירה, זה היה לפני הרבה שנים, אבל אני לא שכחתי", וכאן חטפה מידה של המרצה את המיקרופון והחלה לצעוק: "אסור להקשיב לאישה הזו, היא רוצחת! היא רצחה אותי לפני שנים, היא פגעה בי קבל עם ועולם! צריך להוקע אותה!!!"
- אחת המארגנות ניגשה אליה וניסתה לבקש בעדינות שתחדל, עוד שתיים ממארגנות הערב ניגשו וניסו להוציא מידה את המיקרופון, אך היא, במבנה גופה החזק, הדפה אותן והמשיכה לחרף ולגדף את המרצה.
- האמת חייבת להאמר: למרות ההתנהגות האלימה שהיא הפגינה, הרי שדבריה יצאו מן הלב ועלה מהם סיפור על עלבון נורא ופגיעה איומה שחוותה מהמרצה.
- כולן פשוט ריחמו על המרצה, מפני שהיא נראתה כאילו חבטו בה במקלות וגלגלו אותה בבוץ. איזו נפש של בן אדם יכולה לעמוד מול השפלה כזאת, במיוחד כשהיא אמורה לשאת דברים?
- ניסו לצעוק עליה, להשתיק אותה, ולפתע קמה המרצה וברחה החוצה, ממררת בבכי.
- מספר נשים ניגשו להרגיע אותה, בעוד אותה האחת נואמת ומדברת בגנותה. אני הייתי בין השתיים שהגישו לה כוס מים. לפתע מתוך בכי התמרורים, היא מבקשת: תעשו לי טובה, תשיגו מיד את רחל – – –", וכאן נקבה בשם משפחה מסוים. "איזו רחל? למה רחל?", לא הבנו מה הקשר. "זה עניין של פיקוח נפש, הכריזו ברמקול שרחל תיגש אליי". הבטנו זו בזו, חשבנו שדעתה השתבשה עליה, אך היא, מתוך שיברה, שוב ביקשה: "תקראו לה ותבינו למה". ניגשתי למיקרופון אחר, ניתקתי את המיקרופון האחוז בידה של האישה האלמונית וקראתי: "רחל – – –, נא הגיעי מיידית לכניסה לאולם".
- חזרתי למרצה, שיישבה כולה בוכייה, והמתנו יחד לרחל האלמונית. זו אכן פילסה את דרכה והגיעה. "מישהו חיפש אותי?"
- "כן, אני", אמרה המרצה, "את מכירה אותי, אני חברה של אמא שלך". ולפתע היא שמה את ידיה על ראשה של אותה רחל ואמרה: "ברגעים אלה של שברון נפש שפוגעים בי וצערי עולה עד כיסא הכבוד, אני מבקשת ומתחננת שתזכי בפרי בטן עוד השנה. אנא ה' אני מתחננת שכל הייסורים הנוראיים שהם מנת חלקי כרגע יהפכו לזכויות עבור רחל בת..." וכאן נקבה בשמה של אימהּ של רחל.
- הבטנו במחזה כלא מאמינות. רחל האלמונית נראתה נבוכה ביותר והסתלקה משם, והמרצה נראתה כאילו הדבר נסך בה כוחות חדשים. היא נגבה את דמעותיה ואמרה לנו "שיהיה ברור לכן שהאישה הזו טועה. אין לי שום מושג על מה היא מדברת".
- ובינתיים האישה האלמונית עוד אחזה במיקרופון שלא פעל, אבל קולה היה גבוה דיו כדי שישמעו אותה גם כך.
- אחת המארגנות, אישה נמרצת ואסרטיבית (יודעת להבין רגשות של אנשים ולגשר ביניהם) ניגשה לבמה ושאלה את המתפרצת: "תגידי לי, את יודעת מה שמה של המרצה?"
- "אני לא יודעת מה השם שלה היום, אבל לפני החתונה קראו לה כהן". "היא הייתה מדריכה ופגעה בי..." וכאן התחילה לתאר מחדש את הסיפור הנורא, את מסכת ההשפלות וההעלבות שעברה אצל המדריכה כהן.
- בינתיים לבקשת המארגנת, המרצה מפשפשת בתיקה, מוציאה את תעודת הזהות שלה ומוסרת למארגנת.
- זו האחרונה ניגשת אל האישה שהשתלטה על הכנס, תולשת מידה את המיקרופון, מסמנת לחבר אותו מחדש ואז אומרת לה: "מעולם לא קראו לה כהן, שם המשפחה המקורי שלה, לפני נישואיה הוא שטרן, אני חושבת שפשוט היא דומה לזו שפגעה בך..."
- זה היה הרגע הראשון שבו האלמונית השתתקה. היא חטפה את תעודת הזהות, הביטה בו מכל הכיוונים ואפילו שלפה את הספח, ולאחר מכן היא פונה למרצה ושואלת: "אז את לא מרים כהן"? (שם בדוי).
- "לא, אני לא, ומעולם לא הייתי".
- "ואולי זו אחותך...?"
- כל הקהל צחק, והאישה הבינה איזו שטות אמרה.
- "אני מצטערת... פשוט טעיתי בכתובת", אמרה והחלה לחזור למושבה.
- הקהל פשוט התנפל עליה: "תתביישי לך, אפילו סליחה אינך מבקשת? איך העזת לפגוע כך במרצה הזו מבלי לבדוק את זהותה אפילו?"
- היא נראתה נבוכה ולא ידעה מה לעשות עם עצמה, אך אז נשמע קולה של המרצה: "אני מציעה שלא נחזור על הטעות שכבר נעשתה כאן, מה עוד שזה לא יכול להביא תועלת..."
- הקהל השתתק וציפה להסבר, אך המרצה החלה את ההרצאה, שהייתה מיוחדת מאד, ולאחר שסיימה והלכה, התפנו הנשים לדבר על מה שקרה שם.
- מיותר לציין, שהאישה הפוגעת הסתלקה מהשטח.
- אני גמרתי אומר בליבי לעקוב אחר הפרשה. רשמתי את שם המרצה, וכן את שמה של האישה שהיא בירכה.
- מסתבר שהאישה הזו, רחל, הייתה חשוכת ילדים במשך 12 שנה, וכמו בסיפורים הכי מופרכים, כעבור עשרה חודשים מהברכה היא חבקה בן זכר".
- ("אנשים מספרים על עצמם")
- פתגם: קע"ה
- *_אֲהַבְתֶּם?_*
- *_הֵבַנְתֶּם כַּמָּה חָשׁוּב לִלְמֹד אֶת הַהֲלָכוֹת וּלְהִזָּהֵר?_*
- *הַעְתִּיקוּ אֶת הַהוֹדָעָה שִׁלְחוּ לַחֲבֵרִים וְתִהְיוּ מְמֶזַכֵי הָרַבִּים* (ראו בתיאור הקבוצה את מעלתם הנפלאה) *וְהֵם לְבַד כְּבָר יִכָּנְסוּ לַקְבוּצָה שֶׁתָּבִיא לָהֶם אֶת הַיְּשׁוּעוֹת הַנִּסִּים וְהַנִּפְלָאוֹת:* (קראו את תיאור הקבוצה ותבינו איך ולמה)
- https://chat.whatsapp.com/D4XUouWx7w4KlwoPvxGn46
להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
דיונים - תשובות ותגובות (0)
