פרשת: לך- לך- לאן מועדות פנינו- בתקופת- רעש-תקשורתי?

 מאמר מאת: אהובה קליין

 פרשה זו פותחת  בפסוקים:

"וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל־ אַבְרָם, לֶךְ ־ לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ, אֶל־הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ.  וְאֶעֶשְׂךָ, לְגוֹי גָּדוֹל, וַאֲבָרֶכְךָ, וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ; וֶהְיֵה, בְּרָכָה.  וַאֲבָרְכָה, מְבָרְכֶיךָ, וּמְקַלֶּלְךָ, אָאֹר; וְנִבְרְכוּ בְךָ, כֹּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה".[ בראשית י"ב, א'-ד']

ההפטרה הנקראת השבת: [דברי ישעיהו הנביא]

פותחת בפסוקים הבאים:

"לָמָּה תֹאמַר יַעֲקֹב, וּתְדַבֵּר יִשְׂרָאֵל:  נִסְתְּרָה דַרְכִּי מֵיְהוָה, וּמֵאֱלֹהַי מִשְׁפָּטִי יַעֲבוֹר.  הֲלוֹא יָדַעְתָּ אִם־לֹא שָׁמַעְתָּ, אֱלֹהֵי עוֹלָם יְהוָה בּוֹרֵא קְצוֹת הָאָרֶץ--לֹא יִיעַף, וְלֹא יִיגָע:  אֵין חֵקֶר, לִתְבוּנָתוֹ.  נֹתֵן לַיָּעֵף, כֹּחַ; וּלְאֵין אוֹנִים, עָצְמָה יַרְבֶּה.  ל וְיִעֲפוּ נְעָרִים, וְיִגָעוּ; וּבַחוּרִים, כָּשׁוֹל יִכָּשֵׁלוּ.  לא וְקוֹיֵ יְהוָה יַחֲלִיפוּ כֹחַ, יַעֲלוּ אֵבֶר כַּנְּשָׁרִים; יָרוּצוּ וְלֹא יִיגָעוּ, יֵלְכוּ וְלֹא יִיעָפוּ".:[ישעיהו מ', כ"ז—מ"א, ט"ז]

 השאלות הן:

א] מהי מטרת הליכתו של אברהם- ומה המסר בתקופתנו?

ב] כיצד מעורר ישעיהו  הנביא את עם ישראל ומה כוונתו?

 תשובות.

      ציורי תנ"ך/ " אברהם-אב המון גויים" ציירה: אהובה קליין (c)

       [שמן על בד]

* כל הזכויות שמורות לאהובה קליין  על היצירה (c)

 מטרת הליכתו של אברהם- ומטרת עם ישראל בזמננו.

 ה"נתיבות שלום" מעלה  כאן כמה  שאלות מסקרנות במיוחד:

א] מדוע נאמר לאברהם גם - "לְךָ" מילה הנראית מיותרת- היה אפשר להסתפק במילה: "לֶךְ"?

רש"י עונה על שאלה זו: כוונת המילה: "לְךָ"-  להנאתך ולטובתך ומהי הטובה שבהליכה זו?

התשובה:

א]  כי למקום אליו אתה צריך להגיע "וְאֶעֶשְׂךָ, לְגוֹי גָּדוֹל"- כי כל עוד אברהם נמצא בחרן  אינו זוכה לבנים ואילו במקום החדש שאליו עתיד להגיע שם-  יזכה לבנים!

ב] ה' במקום זה יפרסם את מהות וחשיבות שמו הטוב של אברהם בעולם.

"נתיבות שלום" שואל עוד כמה שאלות:

 וכי אברהם מחפש ענייני הנאה ואת טובתו? ומדוע לא נאמר לאברהם: "צא מארצך וממולדתך" כפי שנאמר לנח: צא מן התיבה"?

 ומדוע היה צריך לפרט: "מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ"?

 הרי אפשר היה להסתפק בציווי: "אל הארץ אשר אראך"?

 תשובותיו של ה"נתיבות שלום" על קושיותיו הנ"ל:

 הרי  הגיוני היה שיהיה כתוב תחילה: צא מביתך ואחר כך ממולדתך- מהמשפחה ורק אחר כך יוצאים מהארץ, ומדוע כתוב כאן בסדר הפוך?

 והתשובה לשאלותיו היא: התורה רוצה להאיר את עיננו בנושא המידות של האדם- כי יש מידות רעות המושרשות באדם מהשפעת הארץ שהוא נמצא בה.

כדברי הרמב"ם: בדרך כלל האדם נמשך בדעותיו ובמעשיו אחר  רֵעָיו וחבריו ונוהג כפי שנהוג בסביבתו ובדרך זו -  הוא עלול להידבק ,חלילה-בליקויים הנמצאים אצל אנשי סביבת מגוריו.

 לכן ה' ,כביכול, אומר לאברהם: לך- לך  מהמידות הרעות שנדבקו בך מצד ארצך, מידות אלה עדיין לא כה מושרשות באדם – וניתן בנקל לעקור אותן.

 אך יש מידות  רעות - ממולדתך—היינו מדות רעות הבאות בתורשה מצד המשפחה, מידות אלה מושרשות  "ממולדתך" ויש מידות רעות יותר- היינו  פגמים הנמשכים מההורים, עמוק יותר.

דוד המלך אומר על כך: "הֵן־ בְּעָווֹן חוֹלָלְתִּי;    וּבְחֵטְא, יֶחֱמַתְנִי אִמִּי".

[תהלים: נ"א, ז'] - אלה פגמים שטבועים בדם האדם ואותם קשה מאד לעקור. ולכן  כוונת ה' הייתה לכוון את אברהם לתכלית של ההגעה לדבקות בה'-  מכאן שרש"י מתכוון במילים: "להנאתך ולטובתך"- להנאה רוחנית- להתענג על ה'!

 ולכן אצל נח נאמר: "צא מן התיבה"- כי  אצלו המטרה הייתה : היציאה- ולא משנה לאן יצא, אבל אצל אברהם- המטרה ללכת: "אֶל־הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ".   כי בארץ  ישראל המטרה היא: להגיע לדבקות בה'! מכאן שארץ ישראל היא ארץ במדרגה גבוהה מאד ועל כן כדי להגיע אליה יש חובה להשיל את כל המידות הרעות.

ולאן עלינו ללכת בתקופה זו? כאשר השסע בתוכנו כה גדול ושנאת האחים כה מרובה?

 רבינו בחיי  עונה על כך ואומר: כי שלמה המלך שהיה החכם מכל אדם ואמר: "הוֹלֵךְ אֶת־ חֲכָמִים יֶחְכָּם;    וְרֹעֶה כְסִילִים יֵרוֹעַ".[משלי י"ג, כ]

ההסבר: אדם חייב  להשתדל להיות בחברת חכמים ומנגד להתרחק מחברת הכסילים. מי שמתחבר לחכמים- יזכה שיחכים ומי שהולך עם הכסילים- הוא יישבר!

ידוע שהמתחבר לחכם-ייהנה ואילו החכם –אינו חסר כלום. ולכן נמשלה התורה לנר - כדברי דוד המלך:

"נֵר־ לְרַגְלִ֥י דְבָרֶ֑ךָ    וְ֝א֗וֹר לִנְתִֽיבָתִֽי"׃[תהלים קי"ט, ק"ה] לפי שמהנר כולם יכולים להדליק נרות נוספים ואילו הנר נשאר להאיר ואינו מחסיר  מאורו. ולמה הדבר דומה? לאדם שנכנס לחנות בשמים- ולמרות שלא רכש בכספו בושם - כל בגדיו מבושמים.

אבל מי שמתחבר לכסלים – מזיק לעצמו וגם להם - יגיע נזק וחיסרון.

 ואין להוכיח את הכסילים שבוחרים במידות רעות ומגונות. ותאוות גופניות והם מבזים את החכמים- ואין להוכיח אותם - לפי שהם שייכים לשלוש קבוצות- ששלמה המלך – ציווה לא להוכיח:

א] כסילים, ב] לצים, ג] רשעים.

 לכן, עלינו לקחת דוגמא מאברהם אבינו –החכם שזכה להיות אבי האומה- ולא רק שגילה בעצמו את אלוקים- אלא שהפיץ את האמונה  בה' לרבים אחרים.

ומשום כך-יש להיות דבקים בה' כאן בארץ ישראל -להיות מחוברים לתנ"ך: תורה, נביאים, כתובים- שהם משמשים לנו: דף הוראות בכל תקופה כיצד להתמודד עם קשיים - כי כאן בארץ ישראל- התורה היא נר לרגלנו תמיד ועלינו לשמש  גם אור לגויים. וכל מי  שמעוניין להנהיג את עם ישראל בארץ ישראל- חייב להיות דבק בתורה ובאלוקים ולשמש דוגמא לאחרים- ואין למסור חלקים מארץ ישראל לאויבים ויש לשמור הלכה ולמעשה את השבת הנכללת בעשרת הדברות..

 האופן בו מעורר ישעיהו הנביא את  עם ישראל:

 ישעיהו הנביא שואל מדוע  עם ישראל חושב כי אלוקים אינו רואה אותו? הרי זו טעות! מדוע חושב היהודי כי אלוקים אינו רואה את צרתו ,המצב הפוך ה' רואה כל פרט ופרט.

 הרי אלוקים הוא בורא עולם – הכול בשליטתו. הוא לעולם אינו מתעייף בניגוד לבני האדם-  אנשים חושבים שה' סילק את השגחתו מהם ,גם אלה שמתעייפים ה' נותן להם כוח- אבל יחס מיוחד יקבלו האנשים הבוטחים בה' תמיד- כאשר יתעייפו ה' יחדש להם כוח לאחר שהתעייפו.

לסיכום לאור האמור לעיל: פנינו מועדות לחיות כאן בארץ ישראל- ארץ שאלוקים העניק רק לנו, אבל כדי להגיע אל המנוחה והנחלה- עלינו להיות – מאוחדים כאיש אחד בלב אחד-כל זה באהבת חינם- כי עם מאוחד הוא חזק ומוגן במיוחד כאשר גם מקיים את רצון ה'

יפים דברי הִלֵּל וחשובים:".. הֱוֵי מִתַּלְמִידָיו שֶׁל אַהֲרֹן: אוֹהֵב שָׁלוֹם,

וְרוֹדֵף שָׁלוֹם, אוֹהֵב אֶת הַבְּרִיּוֹת, וּמְקָרְבָן לַתּוֹרָה" [מסכת אבות א', י"ב]

וכמה מחכימים  דברי התורה:

 "וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּיהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם חַיִּים כֻּלְּכֶם הַיּוֹם"[ דברים ד', ד']