ספר נשים לרמבם - הלכות נידה, שמירת ימי נידה גורמים לרפואת הנפש ורפואת הגוף וזה ברכה לבית

ספר נשים לרמבם - הלכות נידה, שמירת ימי נידה גורמים לרפואת הנפש ורפואת הגוף וזה ברכה לבית

| 27/10/2026

פֶּרֶק שִׁשִּׁי

ימי נידה וימי זיבה

ספירת ימי נידה וימי זיבה

א דַּם הַנִּדָּה וְדַם הַזָּבָה וְדַם הַקֹּשִׁי וְדַם הַיּוֹלֶדֶת וְדַם טֹהַר שֶׁלַּיּוֹלֶדֶת - כֻּלּוֹ דָּם אֶחָד הוּא, וּמִן הַמָּקוֹר הוּא בָּא, וּמִמַּעְיָן אֶחָד הוּא; וּבִזְמַנִּים בִּלְבַד הוּא שֶׁיִּשְׁתַּנֶּה דִּינוֹ, וְתִהְיֶה רוֹאָה דָּם זוֹ טְהוֹרָה, וְזוֹ נִדָּה, וְזוֹ זָבָה.

ב כֵּיצַד? כְּשֶׁתִּרְאֶה הָאִשָּׁה דָּם תְּחִלָּה אוֹ כְּשֶׁתִּרְאֶה בִּשְׁעַת וֶסְתָּהּ, וְהוּא הָעֵת שֶׁקָּבְעָה לְנִדָּתָהּ - הֲרֵי זוֹ נִדָּה כָּל שִׁבְעַת הַיָּמִים, בֵּין רָאָת כָּל שִׁבְעָה בֵּין שֶׁלֹּא רָאָת אֶלָּא טִפָּה רִאשׁוֹנָה בִּלְבַד. רָאֲתָה דָּם בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי - הֲרֵי זֶה דַּם זִיבָה, מִפְּנֵי שֶׁהוּא "בְּלֹא עֶת נִדָּתָהּ" (ויקרא טו,כה).

ג וְכֵן כָּל דָּם שֶׁתִּרְאֶה בְּתוֹךְ הַיָּמִים שֶׁבֵּין וֶסֶת נִדָּה וּוֶסֶת נִדָּה - הֲרֵי הוּא דַּם זִיבָה. וַהֲלָכָה לְמֹשֶׁה מִסִּינַי שֶׁאֵין בֵּין זְמַן נִדָּה לִזְמַן נִדָּה אֶלָּא אַחַד עָשָׂר יוֹם בִּלְבַד.

ד כָּל שִׁבְעַת הַיָּמִים שֶׁנִּקְבְּעָה לָהּ וֶסֶת בִּתְחִלָּתָן - הֵן הַנִּקְרָאִין 'יְמֵי נִדָּתָהּ', בֵּין רָאָת בָּהֶם דָּם בֵּין לֹא רָאָת. וּמִפְּנֵי מָה נִקְרָאִין יְמֵי נִדָּה? מִפְּנֵי שֶׁהֵם רְאוּיִין לְנִדָּה, וְכָל דָּם שֶׁתִּרְאֶה בָּהֶן - דַּם נִדָּה יֵחָשֵׁב. ה וְכָל אַחַד עָשָׂר יוֹם שֶׁאַחַר הַשִּׁבְעָה - הֵן הַנִּקְרָאִין 'יְמֵי זִיבָתָהּ', בֵּין רָאָת בָּהֶן דָּם בֵּין לֹא רָאָת. וְלָמָּה נִקְרָאִין יְמֵי זִיבָה? מִפְּנֵי שֶׁהֵן רְאוּיִין לְזִיבָה, וְכָל דָּם שֶׁתִּרְאֶה בָּהֶן - דַּם זִיבָה יֵחָשֵׁב. וְהִזָּהֵר בִּשְׁנֵי שֵׁמוֹת אֵלּוּ, שֶׁהֵם 'יְמֵי נִדָּתָהּ' וִ'ימֵי זִיבָתָהּ'.

ו כָּל יְמֵי הָאִשָּׁה, מִיּוֹם שֶׁיִּקָּבַע לָהּ וֶסֶת עַד שֶׁתָּמוּת אוֹ עַד שֶׁיֵּעָקֵר הַוֶּסֶת לְיוֹם אַחֵר - תִּסְפֹּר לְעוֹלָם שִׁבְעָה מִתְּחִלַּת יוֹם הַוֶּסֶת וְאַחֲרֵיהֶן אַחַד עָשָׂר, שִׁבְעָה וְאַחֲרֵיהֶן אַחַד עָשָׂר. וְתִזָּהֵר בַּמִּנְיָן, כְּדֵי שֶׁתֵּדַע בְּעֵת שֶׁתִּרְאֶה דָּם אִם בִּימֵי נִדָּה רָאָת אוֹ בִּימֵי זִיבָה; שֶׁכָּל יָמֶיהָ שֶׁלָּאִשָּׁה כָּךְ הֵן: שִׁבְעָה יְמֵי נִדָּה וְאַחַד עָשָׂר יְמֵי זִיבָה, אֶלָּא אִם כֵּן הִפְסִיקָה הַלֵּדָה, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר (להלן פרק ז).

זבה קטנה וזבה גדולה

ז אִשָּׁה שֶׁרָאָת דָּם בִּימֵי זִיבָתָהּ יוֹם אֶחָד בִּלְבַד אוֹ שְׁנֵי יָמִים זֶה אַחַר זֶה - נִקְרֵאת 'זָבָה קְטַנָּה' וְנִקְרֵאת 'שׁוֹמֶרֶת יוֹם כְּנֶגֶד יוֹם'. וְאִם רָאָת שְׁלשָׁה יָמִים זֶה אַחַר זֶה - הֲרֵי זוֹ זָבָה גְּמוּרָה, וְהִיא הַנִּקְרֵאת 'זָבָה גְּדוֹלָה' וְנִקְרֵאת 'זָבָה' סְתָם; שֶׁנֶּאֱמַר: "וְאִשָּׁה כִּי יָזוּב זוֹב דָּמָהּ יָמִים רַבִּים" (ויקרא טו,כה), וּמִעוּט "יָמִים" - שְׁנַיִם; "רַבִּים" - שְׁלשָׁה.

ח אֵין בֵּין זָבָה גְּדוֹלָה לְזָבָה קְטַנָּה אֶלָּא סְפִירַת שִׁבְעָה וַהֲבָאַת קָרְבָּן: שֶׁזָּבָה גְּדוֹלָה צְרִיכָה לִסְפֹּר שִׁבְעַת יְמֵי נְקִיִּים, וְזָבָה קְטַנָּה אֵינָהּ סוֹפֶרֶת אֶלָּא יוֹם אֶחָד בִּלְבַד; וְזָבָה גְּדוֹלָה מְבִיאָה קָרְבָּן כְּשֶׁתִּטְהַר. אֲבָל לְעִנְיַן טֻמְאָה וְאִסּוּר בִּיאָה - שְׁתֵּיהֶן שָׁווֹת.

ט כֵּיצַד? רָאָת דָּם בִּימֵי זִיבָתָהּ, בֵּין שֶׁרָאָת בִּתְחִלַּת הַלַּיְלָה בֵּין שֶׁרָאָת בְּסוֹף הַיּוֹם - הֲרֵי אוֹתוֹ הַיּוֹם כֻּלּוֹ טָמֵא, וּכְאִלּוּ לֹא פָּסַק הַדָּם מֵעֵת שֶׁרָאָת עַד שֶׁשָּׁקְעָה הַחַמָּה, וּמְשַׁמֶּרֶת כָּל הַלַּיְלָה. אִם לֹא רָאָת כְּלוּם בַּלַּיְלָה - מַשְׁכֶּמֶת לְמָחָר, וְטוֹבֶלֶת אַחַר שֶׁתָּנֵץ הַחַמָּה, וּמְשַׁמֶּרֶת כָּל הַיּוֹם. אִם לֹא רָאָת כְּלוּם - הֲרֵי זֶה יוֹם אֶחָד טָהוֹר כְּנֶגֶד הַיּוֹם הַטָּמֵא, וַהֲרֵי הִיא מֻתֶּרֶת לְבַעְלָהּ לָעֶרֶב.

י רָאָת דָּם גַּם בַּשֵּׁנִי, בֵּין בְּיוֹמוֹ בֵּין בְּלֵילוֹ אַחַר שֶׁטָּבְלָה - הֲרֵי הַיּוֹם הַשֵּׁנִי טָמֵא, וּמְשַׁמֶּרֶת כָּל לֵיל שְׁלִישִׁי. אִם לֹא רָאָת - מַשְׁכֶּמֶת לְמָחָר, וְטוֹבֶלֶת אַחַר שֶׁתָּנֵץ הַחַמָּה, וּמְשַׁמֶּרֶת כָּל הַיּוֹם. אִם לֹא רָאָת כְּלוּם - הֲרֵי זֶה יוֹם אֶחָד טָהוֹר כְּנֶגֶד שְׁנֵי יָמִים הַטְּמֵאִים, וּמֻתֶּרֶת לְבַעְלָהּ לָעֶרֶב.

יא רָאָת דָּם גַּם בַּשְּׁלִישִׁי, בֵּין בְּיוֹמוֹ בֵּין בְּלֵילוֹ - הֲרֵי זוֹ זָבָה גְּדוֹלָה, וּצְרִיכָה לִסְפֹּר שִׁבְעַת יָמִים טְהוֹרִים בְּלֹא דָּם, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְסָפְרָה לָּהּ שִׁבְעַת יָמִים וְאַחַר תִּטְהָר" (שם טו,כח). וְטוֹבֶלֶת בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי אַחַר הָנֵץ הַחַמָּה, וַהֲרֵי הִיא מֻתֶּרֶת לְבַעְלָהּ לָעֶרֶב. וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי מְבִיאָה קָרְבָּנָהּ שְׁתֵּי תּוֹרִים אוֹ שְׁנֵי בְּנֵי יוֹנָה.

טבילת הזבה וספירת ימים נקיים

יב זָבָה קְטַנָּה שֶׁטָּבְלָה בַּלַּיְלָה שֶׁלַּיּוֹם הַשָּׁמוּר אוֹ זָבָה גְּדוֹלָה שֶׁטָּבְלָה בְּלֵיל שְׁבִיעִי - כְּאִלּוּ לֹא טָבְלָה, וַהֲרֵי הִיא כְּנִדָּה שֶׁטָּבְלָה בְּתוֹךְ שִׁבְעָה.

יג הַבָּא עַל זָבָה גְּדוֹלָה בְּיוֹם שְׁבִיעִי שֶׁלַּסְּפִירָה אַחַר שֶׁטָּבְלָה, אוֹ עַל זָבָה קְטַנָּה בַּיּוֹם הַשָּׁמוּר אַחַר שֶׁטָּבְלָה - פָּטוּר מִן הַכָּרֵת; כֵּיוָן שֶׁטָּבְלָה בַּזְּמַן הָרָאוּי לִטְבִילָתָהּ - טְהוֹרָה. וְאִשָּׁה זוֹ - תַּרְבּוּת רָעָה, שֶׁהֲרֵי בְּעִילָתָהּ וּמַגָּעָהּ תְּלוּיִין.

יד כֵּיצַד הֵן תְּלוּיִין? אִם נִשְׁלַם הַיּוֹם אַחַר הַטְּבִילָה וְלֹא רָאָת דָּם - הֲרֵי כָּל שֶׁנָּגְעָה בּוֹ אַחַר טְבִילָתָהּ טָהוֹר, וּבְעִילָתָהּ אַחַר הַטְּבִילָה אֵין חַיָּבִין עָלֶיהָ כְּלוּם. וְאִם רָאָת דָּם בְּיוֹם זֶה אַחַר שֶׁטָּבְלָה - נִמְצֵאת זָבָה לְמַפְרֵעַ, וְכָל שֶׁנָּגְעָה בּוֹ לְמַפְרֵעַ טָמֵא, וְהִיא וּבוֹעֲלָהּ חַיָּבִין בְּקָרְבָּן. וּלְפִיכָךְ הִיא אֲסוּרָה לְבַעְלָהּ עַד לָעֶרֶב, שֶׁלֹּא תָּבִיא עַצְמָהּ לִידֵי סָפֵק.

טו זָבָה שֶׁסָּפְרָה שֵׁשֶׁת יְמֵי נְקִיִּים וּבַשְּׁבִיעִי רָאָת דָּם, אֲפִלּוּ סָמוּךְ לִשְׁקִיעַת הַחַמָּה - סָתְרָה הַכֹּל, וְחוֹזֶרֶת לִמְנוֹת מֵאַחַר הַיּוֹם הַטָּמֵא שִׁבְעַת יְמֵי נְקִיִּים. טז1 פָּלְטָה שִׁכְבַת זֶרַע בְּתוֹךְ יְמֵי הַסְּפִירָה - סוֹתֶרֶת יוֹם אֶחָד, מִפְּנֵי שֶׁהִיא כְּזָב שֶׁרָאָה קֶרִי, שֶׁסּוֹתֵר יוֹם אֶחָד.

ראיית דם סמוך לימי הנידה

טז2 רָאָת דָּם בָּעֲשִׂירִי מִימֵי זִיבָתָהּ וּבָאַחַד עָשָׂר וּבַשְּׁנֵים עָשָׂר - אַף עַל פִּי שֶׁרָאָת בִּשְׁלשָׁה יָמִים זֶה אַחַר זֶה, אֵינָהּ זָבָה גְּדוֹלָה, אֶלָּא יָצָאת מִזִּיבוּת קְטַנָּה לְנִדָּה, שֶׁיּוֹם שְׁנֵים עָשָׂר מַתְחֶלֶת יְמֵי נִדָּתָהּ, וְהָרוֹאָה בִּימֵי נִדָּתָהּ אֵינָהּ זָבָה, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ (לעיל ד).

יז1 וּמַה הוּא זֶה שֶׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה: "אוֹ כִי תָזוּב עַל נִדָּתָהּ" (ויקרא טו,כה)? שֶׁאִם רָאָת שְׁלשָׁה יָמִים סָמוּךְ לְנִדָּתָהּ - הֲרֵי זוֹ זָבָה; כְּגוֹן שֶׁרָאָת בַּשְּׁמִינִי לְנִדָּתָהּ וּבַתְּשִׁיעִי וּבָעֲשִׂירִי, שֶׁהֵם רִאשׁוֹן וְשֵׁנִי וּשְׁלִישִׁי מֵהָאַחַד עָשָׂר יוֹם, שֶׁהֵם יְמֵי זִיבָתָהּ.

יז2 רָאָת דָּם בָּאַחַד עָשָׂר מִימֵי זִיבָתָהּ, וְטָבְלָה לָעֶרֶב, שֶׁהוּא לֵיל שְׁנֵים עָשָׂר, וְשִׁמְּשָׁה מִטָּתָהּ - אַף עַל פִּי שֶׁהִיא טְמֵאָה וּבוֹעֲלָהּ טָמֵא וְעוֹשִׂין מִשְׁכָּב וּמוֹשָׁב, אֵינָן חַיָּבִין כָּרֵת, מִפְּנֵי שֶׁאֵין יוֹם שְׁנֵים עָשָׂר מִצְטָרֵף לְיוֹם אַחַד עָשָׂר לַעֲשׂוֹתָהּ זָבָה; הוֹעִילָה לָהּ טְבִילַת לַיִל זֶה לְהַצִּילָהּ מִן הַקָּרְבָּן.

יח טָבְלָה בְּיוֹם שְׁנֵים עָשָׂר אַחַר שֶׁתָּנֵץ הַחַמָּה - הֲרֵי זוֹ אֲסוּרָה לְבַעְלָהּ עַד לָעֶרֶב, כְּדִין כָּל זָבָה קְטַנָּה. וְאִם עָבַר וּבְעָלָהּ - שְׁנֵיהֶן פְּטוּרִין מִכְּלוּם. וַאֲפִלּוּ רָאָת דָּם אַחַר שֶׁבָּא עָלֶיהָ בְּיוֹם שְׁנֵים עָשָׂר - אֵין בְּכָךְ כְּלוּם, שֶׁזֶּה דַּם נִדָּה הוּא, וְאֵינוֹ מִצְטָרֵף לַיּוֹם שֶׁלְּפָנָיו.

יט1 רָאָת דָּם בְּסוֹף שְׁבִיעִי לְנִדָּתָהּ בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת, וְרָאָת בִּתְשִׁיעִי וַעֲשִׂירִי - הֲרֵי זוֹ סְפֵק זָבָה, שֶׁמָּא רְאִיָּה רִאשׁוֹנָה בְּלֵיל שְׁמִינִי הָיְתָה, וְנִמְצֵאת שֶׁרָאָת שְׁלשָׁה יָמִים זֶה אַחַר זֶה בִּתְחִלַּת יְמֵי זִיבָתָהּ.

יט2 וְכֵן אִם רָאָת דָּם בִּתְשִׁיעִי וַעֲשִׂירִי מִימֵי זִיבָתָהּ, וְרָאָת בְּסוֹף יוֹם אַחַד עָשָׂר בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת - הֲרֵי זוֹ סְפֵק זָבָה, שֶׁמָּא רְאִיָּה אַחֲרוֹנָה בְּיוֹם אַחַד עָשָׂר הָיְתָה, וַהֲרֵי רָאָת שְׁלשָׁה יָמִים זֶה אַחַר זֶה בִּימֵי זִיבָתָהּ.

בדיקות הנידה והזבה

כ1 נִדָּה שֶׁבָּדְקָה עַצְמָהּ בְּתוֹךְ יְמֵי נִדָּתָהּ וּמָצְאָה שֶׁפָּסַק הַדָּם, וַאֲפִלּוּ פָּסַק בַּשֵּׁנִי לְנִדָּתָהּ, וְשָׁגְגָה אוֹ הֵזִידָה וְלֹא בָּדְקָה עַד לְאַחַר נִדָּתָהּ בְּיָמִים רַבִּים, וּכְשֶׁבָּדְקָה מָצְאָה טָמֵא - אֵין אוֹמְרִין שֶׁמָּא כָּל אוֹתָן הַיָּמִים הָיְתָה טְמֵאָה, אֶלָּא כָּל אוֹתָן הַיָּמִים שֶׁלֹּא בָּדְקָה - בְּחֶזְקַת טַהֲרָה.

כ2 בָּדְקָה עַצְמָהּ וּמָצְאָה טָמֵא, אֲפִלּוּ בָּדְקָה בַּשְּׁבִיעִי לְנִדָּתָהּ, וּבֵין הַשְּׁמָשׁוֹת לֹא בָּדְקָה עַצְמָהּ כְּדֵי לִפְרֹשׁ מִטֻּמְאַת נִדָּה, אֶלָּא הִמְתִּינָה יָמִים וְאַחַר כָּךְ בָּדְקָה וּמָצְאָה טָהוֹר - הֲרֵי זוֹ סְפֵק זָבָה. וְאִם מָצְאָה טָמֵא - הֲרֵי זוֹ זָבָה וַדָּאִית; שֶׁכֵּיוָן שֶׁבַּתְּחִלָּה מָצְאָה טָמֵא וּבַסּוֹף טָמֵא - הֲרֵי זוֹ בְּחֶזְקַת שֶׁלֹּא פָּסַק הַדָּם. וְיוֹם רִאשׁוֹן שֶׁלַּנִּדָּה - אַף עַל פִּי שֶׁמָּצְאָה בּוֹ טָהוֹר, הֲרֵי זֶה כְּמוֹ שֶׁמָּצְאָה טָמֵא, שֶׁיּוֹם רִאשׁוֹן כֻּלּוֹ הֻחְזַק הַמַּעְיָן פָּתוּחַ.

כא זָבָה שֶׁבָּדְקָה עַצְמָהּ בָּרִאשׁוֹן מִימֵי הַסְּפִירָה וּמָצְאָה טָהוֹר, וְלֹא בָּדְקָה עַד יוֹם שְׁבִיעִי וּמָצְאָה טָהוֹר - הֲרֵי זוֹ בְּחֶזְקַת טַהֲרָה, וּכְאִלּוּ בָּדְקָה כָּל שִׁבְעָה וּמָצְאָה טָהוֹר. כב1 וְכֵן אִם בָּדְקָה בְּיוֹם רִאשׁוֹן מִימֵי הַסְּפִירָה וּמָצְאָה טָהוֹר, וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי וּמָצְאָה טָהוֹר - הֲרֵי זוֹ בְּחֶזְקַת טַהֲרָה.

כב2 בָּדְקָה בְּיוֹם שְׁלִישִׁי לְזִיבָתָהּ וּמָצְאָה שֶׁפָּסַק הַדָּם, וְלֹא בָּדְקָה בְּיוֹם רִאשׁוֹן מִימֵי הַסְּפִירָה, וּבַשְּׁבִיעִי בָּדְקָה וּמָצְאָה טָהוֹר - הֲרֵי זוֹ בְּחֶזְקַת טַהֲרָה. וְהוּא הַדִּין לַזָּב בְּכָל אֵלּוּ הַבְּדִיקוֹת, שֶׁהוּא טָהוֹר, וְעָלוּ לוֹ יְמֵי הַסְּפִירָה.

כג כָּל אִשָּׁה שֶׁהִיא סָפֵק נִדָּה סָפֵק זָבָה - צְרִיכָה לֵישֵׁב שִׁבְעַת יָמִים נְקִיִּים מִסָּפֵק, וְטוֹבֶלֶת בְּלֵיל שְׁמִינִי וְאַחַר כָּךְ תִּהְיֶה מֻתֶּרֶת לְבַעְלָהּ, וּמְבִיאָה קָרְבַּן זָבָה, וְאֵינוֹ נֶאֱכָל, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בִּמְקוֹמוֹ (מחוסרי כפרה א,ו).

הכנסת תוכן זה לזכות החייל במילואים אופיר בן זהבה למשפחת מלול שיזכה לשמירה גדולה והגנה עצומה מכל דבר רע ומכל אויב פנימי וחיצון אמן סלה

לכל החידושים ודברי התורה להלכות רמבם היד החזקה לחצו כאן »

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן

6 צפיות
(דווח על חידוש לא ראוי)

דיונים - תשובות ותגובות (0)

טרם נערך דיון סביב חידוש זה

דברי תורה על הלכה

התקדשו למחר....

משה אהרון

בס"ד. התקדשו למחר.... ------------------------------------- אחיי, צאן קדושים, התקדשו למחר. לבשו לבן ,עטו עיזוז. מלאו בשאר רוח לעמוד לרגע

אברהם מרים את נס תפארת האדם

משה אהרון

בס"ד. אברהם מרים את נס תפארת האדם. --------------------------------------------- וַיֵּרָא אֵלָיו יְהוָה, בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא; וְהוּא יֹשֵׁב פֶּת

אוי - עד מה נח מקופח היה...

משה אהרון

בס"ד. אוי עד מה נח מקופח היה.... ----------------------------------------. אחרי פרשת נח לא בכדי באו פרשיות אברהם שהחלו בקריאה ו/או הציווי : "לך

דיונים אחרונים

התקדשו למחר....

אם היה בידי הייתי, כותב בעברית קדושה. לא :"דמוקרטיה" אלא :"דמו -כרת- יה....... שכל אחד יקח מזה את חלקו... משה..

אוי - עד מה נח מקופח היה...

בס"ד. לפעמים לא נותר לו הרבה לאדם - אלא מה שליבו אומר.... משה אהרון

תחילה בונה אברהם מזבחות בלוא..

בס"ד. ישאל בוודאי השואל : עד שאתה מגלה חמלה וחס על יצורי הבריאה בהיותם עולים כקורבן . על אלה ,אתה כלל לא חס עליהן - בהיו..

ציורים לפרשת שבוע

ראשי | אתרי עזר | אודות חידוש | פרסם באתר | הצהרת נגישות | מדיניות פרטיות | צור קשר