chiddush logo

מהו "ארור אשר לא יקים"?

נכתב על ידי יניב, 4/9/2014

 

"ארור אשר לא יקים את דברי התורה הזאת לעשות אותם ואמר כל העם אמן" (כז,כו) 'כתיב "ארור אשר לא יקים את דברי התורה הזאת" וכי יש תורה נופלת? שמעון בן יקים אומר זה החזן שהוא עומד, רבי שמעון בן חלפתא אומר זה הבית שלמטן, דאמר רב חונה רב יהודה בשם שמואל: על הדבר הזה קרע יאשיה ואמר עלי להקים' (יר' סוטה ז,ד) 'זה החזן שהוא עומד - להתפלל ולקרות בתורה ועליו נאמר אשר לא יקים שבעומדו הוא מקום התורה ומעלה אותה לפני העם, והרמב"ן ז"ל בפי' החומש לא גריס אלא זה החזן לחוד ופירש שאינו מקים ספרי התורה בארון הקודש כתיקון שלא יפלו א"נ על החזן שאינו מקים הספר תורה להראות פני כתיבתה לעם. זה הבית שלמטן- והרמב"ן גריס שם זה הבית דין של מטה בית המלך והנשיא שבידם להקים את התורה ולמחות ביד העוברים ומבטלים אותה. על הדבר הזה קרע יאשיה- המלך את בגדיו כשמצא חלקיהו הספר בבית ה' וקרא בו ואמר עלי מוטל להקים, והיפ"מ פירש לפי גי' הספר דעל בנין בית המקדש ועל חיזוק בדקו קאמר' (פני משה) והתורה תמימה הוסיף שאפשר לפרש חזן על המלמד תינוקות שאף הוא ניקרא חזן. הפירושים של היפ"מ ושל הרמב"ן מסתדרים עם ההקשר ליאשיהו, שאצלו נאמר בהקשר לקריעה (מלכים ב, כב, יא) "בשמעך את דברתי על המקום הזה.. להיות לשמה ולקללה ותקרע את בגדיך" (פס' יט) הרי שהקריעה היא על חורבן המקדש ומימלא ההקמה זה לפעול לבניינו. שם גם נאמר "ויעמד המלך על העמוד ויכרות את הברית לפני ה' ללכת אחר ה' ולשמור מצותיו" וגו' (שם כג,ג) וכן נאמר "על אשר לא שמעו אבתינו על דברי הספר הזה לעשות ככל הכתוב עלינו" (שם כב,יג) הרי שהקריעה היתה לאות פתיחה של חזרה בתשובה. אלא שהדעה של היפ"מ קצת דחוקה מ'ואמר עלי להקים' הרי יאשיה כבר קודם החל לפעול לביהמ"ק ולא השתנה משהו בעקבות הספר?. ניראה שאולי אפשר שהכוונה היא על כל מכלול ביהמק"ד, שזה כולל את הסנהדרין שהם הבי"ד הגדול שאחראי על כל העם, ולכן זהו 'הבית' ביהמק"ד ו'בי"ד', שהכוונה היא על מכלול השפעת הקדושה ממקום השכינה בירושלים. מימלא מה שאמר יאשיהו זה להקים את הקדושה, שזה חיזוק העם לשוב בתשובה ולבער את הע"ז (שזהו ההיפך מקדושה בכלל, ובפרט מקדושת ביהמ"ק שזה שיא הקדושה והחיבור לה') ומימלא מובן היטב שזהו "אשר לא יקים את דברי התורה הזאת" שזה כלל המצוות וההנהגה של הקדושה בעולם. לשיטת שב"י שאומר 'זה החזן' הפירושים שניתנו די דחוקים, וניראה ע"פ רש"י בשבת (יא,א) 'החזן- חזן הכנסת המקרא שבעה הקרואים בתורה ופעמים שאינו יודע היכן צריכין לקרות למחר' וכו' , וכן משמע תפקיד החזן לגלול למקום הנכון ביר' סוטה ז,ו (שזה באותו פרק ביר' על 'החזן שהוא עומד'), וכן תפקיד החזן הוא להיות האחראי על הדרשה שכך משמע ביר' ברכות ד,א 'אמרו לרבי זינון החזן אמור, התחיל ואמר , התחילו כל העם' וכו', והחזן הוא גם הש"ץ. מימלא לחזן יש תפקיד חשוב בתפילה ובתורה, וזהו 'זה החזן שהוא עומד' שכאשר עומד ומבצע מלאכתו בכך מקיים שלא יעברו על ארור אשר לא יקים כיון שהוא מקים את התורה. או שעומד ממלאכתו, שלא פועל, שבכך עובר על "ארור אשר לא יקים". מימלא שב"י ורשב"ח אמרו אותו דבר, שהכוונה על הקדושה בעולם שמתגלה בתורה שזהו הבי"ד וכנגדו החזן שאחראי על לימוד התורה כיצד לנהוג, וזהו ביהמ"ק וכנגדו החזן שמתפלל במקום קרבנות וכן מתפללים לעבר ביהמ"ק שהוא "תלפיות", וההבדל ביניהם הוא בין הצד הגדול והמושלם כדברי רשב"ח- מקדש וסנהדרין, או בצד הפשוט כדברי שב"י- החזן שכנגדם.

לע"נ אברהם בן יהושע צבי ובתיה הריני כפרת משכבו.

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
דיונים - תשובות ותגובות (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה