"שעיר" ו"שעיר עזים" במוספי חג הסוכות (11 תגובות לחידוש זה)
נכתב על ידי אבי רבינוביץ, 8/8/2010
ידוע הסברו של הגר"א לשינויי הלשון בפרשת קרבנות המוסף של סוכוצ בין "שעיר" ל"שעיר עזים" - ראה
גם במלבי"ם שם יש פירוש לזה, וכן צרור המור - ראה
אבל הם לא הסבירו מדוע כשכתוב "שעיר" כתוב "שעיר חטאת אחד" ואילו כשכתוב "שעיר עזים" כתוב "אחד חטאת".
אשמח לשמוע הסברים על כך.
להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
דיונים - תשובות ותגובות (11)
אם זה עניין תחבירי מדוע כותבת התורה ב:ויקרא,טז,5, "שני שעירי עזים לחטאת" ? על פי הסברו של יצחק ג ושל אופיר קיסר הרי היתה צריכה לכתוב: שעירי עזים לחטאת שניים" ?
כשכתוב "שעיר עזים" אי אפשר לכתוב "שעיר עזים חטאת" כי אלו שני תארים רצופים (ולדייק יותר: אלו שלשה תארים רצופים, "עזים חטאת אחד", ושלושה רצופים ודאי אינם נשמעים טוב), ולכן היה צורך לכתוב "שעיר עזים אחד חטאת" (כמו שהסביר יצחק ג), ואז "חטאת" אינו תואר אלא נשוא (כמו שהסביר אופיר קיסר).
באיזה גמרא או מפרש מקרא מצאתם אזכור לפרוש מקראי על פי כללי דקדוק?
דרך אגב, אני חושב שיש טעות בדברי התלמידים שהביאו שם בשם הגר"א שהוא אמר שעשו הוא שעיר ואילו ישמעאל הוא שעיר עיזים, ובאמת שצריך להיות הפוך וכמבואר בדברי הגר"א בעצמו בספד"צ (דנ"א ע"ג) שעשו הוא כנגד השעיר לעזעזל ואילו ישמעאל הוא כנגד שעיר לה', כיון שישמעאל הוא יותר קרוב לקדושה [שהרי אינם כופרים באחדות הבורא, ותשים לב שגם ארצותיהם סביב ארץ ישראל - זה אומר שהם קרובים יותר לקדושה], ולכן הוא בחי' של שעיר לה' אשר מעלתו גדולה יותר ועזותו פחותה, ואילו עשו הוא עז ולכן צריך להיקראות שעיר עיזים אשר נשלח לעזעזל.