"יֻקַּח נָא מְעַט מַיִם..." (בראשית יח, ד)

קיימת כאן פליאה רבה מאוד על התנהגותו של אברהם אבינו המכניס אורחים הגדול ביותר מאז ומעולם, והיא שכאשר הוא הושיב את האורחים אמר מיד "ואקחה פת לחם וסעדו ליבכם" שכוונתו בכמות גדולה שיש בה כדי סעודה. והוא פונה אל שרה "לושי ועשי עוגות וכן ואל הבקר רץ אברהם",וחז"ל אומרים ששחט להם שלושה בני בקר כדי לכבדם כל אחד בלשון שלם שזה מנה מכובדת מאוד. אך כאשר הוא הגיע לעניין המים הוא נותן להם מעט מים כפי שכתוב "יוקח נא מעט מים", ויותר קשה: הרי היה יום מאוד חם "דהוציא ה' חמה מנרתיקה" ואדם שותה הרבה, אם כן מה הבקשה המשונה הזו לתת להם מעט מים?

והאמת היא כי ידוע הוא שכל דבר ומעשה המובא בתורתנו הקדושה בא ללמדנו הנהגה ודרך בחיינו עד סוף כל הדורות, וגם פה הנהגתו של אברהם אבינו באה ללמדנו כי אדם צריך להקפיד על קיום תורה ומצוות ואפילו להחמיר על עצמו בקיום המצוות, אך יש לדעת כי זה טוב ונכון רק כאשר האדם עושה זאת על חשבונו שלו ולא על חשבון הזולת. וזאת רואים במעשיו של אברהם שכאשר הוא רצה לתת להם לחם ועוגות נאמר: "ואקחה פת לחם" - אני לוקח את פת הלחם וכן כאשר רצה לתת להם לשונות של בני בקר נאמר: "ואל הבקר רץ אברהם" - הוא עצמו רץ לתת להם בקר, אך כאשר הגיע לעניין המים שלא הוא הלך לשאוב ולהביא להם, אלא העבד, אז כבר הוא אמר "יוקח נא מעט מים" - יוקח נא ע"י אחר בזה הוא נתן מעט ולא הרבה.

ממעשה זה לומדים אנו דבר חשוב בהנהגת האדם ובהתייחסותו לעשיית כל מצווה ומצווה, שתהיה אך ורק על חשבונו שלו ולא על חשבון הזולת כי כאשר אדם נהיה צדיק על חשבון אחרים הוא עושה יותר עברה ממצווה, כך שלא רק ששכר אינו מקבל על מצווה זו, אלא אף מחייב את עצמו בעברה ולפעמים בעברה חמורה עד מאוד. וזאת מה שלמדנו מאברהם אבינו שכאשר רצה להגיש לאורחים דבר שהוא טרח עליו - נתן אותו בשפע, אך כאשר הגיע לעניין המים שלא הוא הולך להביאם - הוא אמר "יוקח נא מעט מים".

מספרים על ר' ישראל מסלנט זצ"ל, שבימי ביקורו בקובנה, כשהתארח אצל אחד מתלמידיו שהיה עשיר גדול, היה מצמצם מאד בשפיכת המים על ידיו כשנטלם לסעודה, ממש עד כדי רביעית מים בצמצום.

כשהרגיש בזה בעל הבית, פנה אליו בשאלה ואמר: מדוע אין כבוד תורתו מהדר גם בביתי ליטול ידיו בשפע כמנהגו בביתו תמיד? וכמו שכתוב בגמרא: "אמר רב חסדא, אני נטלתי מלא חופנים מים ונתנו לי מן השמים מלא חופנים ברכה ועושר".

השיב לו ר' ישראל: ראיתי כי המשרתת היהודיה מביאה מים ממרחק במעלה ההר והיא קורסת וכורעת תחת כובד משא הדליים, כאשר היא נושאת אותם על כתפיה, ואין זה מן הנכון להדר במצוות על חשבון אחרים, יגיעתם וטירחתם.

מאת הרה"ג ר' מאיר הכהן שליט"א, מתוך האתר "דבר תורה"

http://www.dvar-tora.co.il/mamar.aspx?tc=12