"ותמת שרה בקרית ארבע כתיב: הוא קרי: היא חברון בארץ כנען ויבא אברהם לספד לשרה ולבכתה"    

  ותמת שרה בקרית ארבע הוא – ראשי תיבות שואבה, בחינת שמחה יתרה (על שם שמחת בית השואבה), ומסתבר היטב לפי פירוש הרב ברלנד שליט"א, שפריחת נשמתה על ידי בשורת העקידה, אומנם היתה מצער (כפרש”י עה”פ), אך לא מצד חלישות וקטנות מוחין אלא בבחינת קנאת סופרים, כי רצתה אף היא למסור נפשה על קידוש השם, ולזכות שתצא נפשה מרוב דבקות, כיסופים ואהבת ה' יתברך, ובאופן זה מתה על ידי שיצאה נפשה מרוב דבקות ושמחה בקונה.