אף שמלאכת אוכל נפש (=או"נ) הותרה ביו"ט נתנו חכמים סייגים להיתר זה:

א – אם לא יפוג טעם האוכל כלל כשעושהו מעיו"ט ויש לו שהות לעשותו מעיו"ט לא הותר לעשותו ביו"ט'

ב – לא התירו או"נ אלא בדבר השוה לכל נפש, למעט דבר שאינו ראוי אלא למפונקים או לחולים,

ג – לא התירו מלאכות או"נ שרגילים לעשותם לימים רבים כקצירה,טחינה, בצירה, סחיטה וצידה,

ד – לא התירו מלאכת או"נ לצורך נכרי או בהמה

מלאכת או"נ שהותרה ביו"ט מותר לעשותה באיזה אופן שירצה וא"צ לחפש דרך לעשותה בהיתר או בפחות מלאכות איסור, לעומת זאת יש אומרים שכל שאפשר להימנע מלעשות מלאכה בשעת עשיית או"נ ואין בזה משום טרחא יתרה, יש לדקדק לעשות כן, כגון בורר, אם אפשר לברור סמוך לאכילה יש לעשות כן ולהימנע מלברור זמן מופלג קודם הסעודה וכן כל כיוצא בזה. (עמודים שיז-שיח).

היות ולא הותרה מלאכת אוכל נפש לצורך בהמה, אלא לנפש אדם דיקא, ולא דבר הראוי אלא למפונקים או לחולים נראה שנכון ללמוד מילתא ממילתא לשאוף שאף בסעודות החול יקיים "צדיק אוכל לשובע נפשו" – בחינת מלאכת אוכל נפש – ואזי יזכה להארת פנים בבחינת קדושת יו"ט, היינו על ידי שימנע מלסעוד את בהמתו – את נפשו הבהמית שמשתוקקת לריבוי אכילה, לתענוגים ולתפנוקים, שחולה בכל מיני מחלות נפש כרדיפת כבוד ומותרות, תאוות אכילה ושתיה, אכילת דברים מזיקים ומיותרים (אלכוהול, שומן מוקשה, סוכר וממתיקים למיניהם, מוצקי חלב המרבים שינה, קינמון/ביצים/שום המחממים הגוף ומרבים הזרע שלא לצורך וכו').

וכן ראוי לחיות בבחינת ברוך ה' יום-יום, ולא לעשות מלאכה לימים רבים, אלא יבטח בה' שיזמן לו בעיתו כל צרכיו – טריים יותר ומתאימים בדיוק לנצרך לו לתיקון נפשו ולהשלמת שליחותו על הצד הטוב ביותר – ועל-ידי-זה לא יצטרך לשאת באמתחתו ה"צידה לדרך" – וכן לעניין אכילה יתרה, שיאכל רק עד כדי שובע ולא ירבה עוד ועוד – כי "טעים”, ומתאווה וחבל לו לזרוק או להותיר השאריות.

תפילה לקיום התורה:

ריבונו של עולם, אנא, חונני באמונה שלמה ובביטחון דקדושה, לסמוך עליך מעתה, ולהסיר מדעתי כל מחשבה במזונותיי ובהתקנת סעודותיי. זכני להקדים לעסקי אכילה ושתיה תחינה והתקשרות, למען תטיב לבי ויטהרו דמיו ולמען יגל בישועתך ולמען יתמלא שמחה ורוח חיים וממילא יהיה חלל וריק מחששות ופחדים, תאוות רעות ורצונות זרים וחלילה הרהורים אסורים.

זכני להפיק ממזוני החיות דקדושה – ניצוצי אלוקות, אותיות הא-ב לבניין הנשמות והנפשות, זכני להחכים מטעם הדגן, ולעמול ולהתייגע בתורתך ובעבודתך עד שתעשיני החכם השלם, ותתבטל "מציאותי" ותהיה לי הוי"ה וביטול מוחלט בשורשי, היינו בך, בבחינת "ונפשי כעפר לכל תהיה" בחינת "כמוני ממש" כהנחל נובע מקור חכמה.