chiddush logo

סעודת יתרו

28/1/2016

 סעודת יתרו היא ארוחה מיוחדת שנערכת על פי מסורת יהודי תוניסיה ביום חמישי שלפני השבת בה קוראים את פרשת יתרו.

מקור המנהג

הסבר ראשון והמקובל ביותר הוא, שהייתה מגפה שפגעה והפילה חללים רבים, בעיקר בקרב הילדים הבנים הזכרים, והמגפה פסקה בשבוע שבו קראו את פרשת יתרו.

הסבר שני הוא שהסעודה מקורה בפרשת השבוע (פרשת יתרו) בה כתוב: " ... ויבוא אהרון וכל זקני ישראל לאכול לחם עם חותן משה לפני האלוקים ... " (שמות י"ח יב'). לזכר הארוחה שסעדו אהרון וזקני ישראל אצליתרו, חותן משה אחיו של אהרון, עורכים יהודי תוניסיה "סעודת יתרו" בשבוע שבו קוראים את הפרשה.

הסבר שלישי קשור בפרשת יתרו בה קוראים את עשרת הדיברות (שמות כ' א'-יג'). זאת הייתה הזדמנות לילדים הקטנים שלמדו קריאת התורה ב"כותאב" (=חדר), לקרוא בתורה בפעם הראשונה את עשרת הדיברות. לציון האירוע היו ההורים עורכים חגיגה וסעודת מצווה.

המנהג הובא מתוניס גם לאי ג'רבה, על ידי הרב אבא יהודה חדאד (נפטר תרנ"ח 1888)‏[1]. במקורות שונים מצוין שהמנהג התקיים גם בקרב יהודי אלג'יריה[2].

מאפייני המנהג

סעודת יתרו היא אחד המנהגים הפופולריים במורשת היהודית התוניסאית. בסעודת יתרו ניתן למצוא כלים קטנים המכילים את המאכלים הרבים שממלאים את השולחן. "סעודת יתרו" נקראת גם "חג הבנים", לכן, היות שמדובר בחג לילדים הסעודה מוגשת כסעודת ילדים בכלים קטנים.

המנה העיקרית כוללת יונה או פרגית היונה לזכר מרק העוף שהכינו לילדים החולים בזמן המגפה שהשתוללה בתוניסיה ובעזרתו הם נרפאו. הסבר נוסף לאכילת היונה הוא שעם ישראל נמשלו ליונה[3] כי היונה מסמלת את הדבקות בה' כמו עם-ישראל הדבק בה'. בסעודת יתרו יש פולים קטנים ולרוב ירוקים. הסלטים התוניסאים המתובלים והמגוונים מוגשים בצלוחיות קטנות. על השולחן פמוטים קטנים עם נרות צבעוניים קטנים. בנוסף מחלקים בסוף הסעודה ממתקים לילדים כדי להגביר אצל הילדים את האהבה לתורה.

בדומה לסעודת מצווה, הסועדים שרים פיוטים, לומדים מכתבי הקודש ואומרים דברי תורה כדי לזכות את בעל הסעודה ובני ביתו בברכות. קטעי הקריאה והפיוט וכן עשרת הדיברות שבפרשת השבוע, מופיעים על גבי "וארקת יתרו" שהוא דף המכיל את כל הברכות, הפיוטים, ברכת הנהנים, ברכת המזון לנערים, קריאת שמע לקטנים (לפני השינה) וכן ברכות התורה ועוד.

יש מיהודי תוניסיה (כולל קהילות בדרום תוניסיה וג'רבה) הנוהגים שלא לומר תחנון ביום עריכת הסעודה‏[4].

הערות שוליים

  1. ^ ספר "מגיד תשובה" חלק ששי, 'הילולא דצדיקיא' עמ' יא
  2. ^ לוח "דבר יום ביומו"
  3. ^ תלמוד בבלימסכת ברכותדף נ"ג, עמוד ב'
  4. ^ לוח "דבר יום ביומו"



פוסט שפרסמה סיון רהב מאיר על סעודת יתרו מהפייסבוק:
אצל עולי תוניסיה נהוג לערוך הלילה, יום חמישי, את "סעודת יתרו", סעודה חגיגית עם מנהגים רבים ומיוחדים. 
 מבין ההסברים הרבים ל"סעודת יתרו" אהבתי במיוחד את ההסבר לפיו זהו זכר ל"סעודת יתרו" הראשונה, זו שמתוארת בפרשת השבוע: "וַיָּבֹא אַהֲרֹן וְכֹל זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל לֶאֱכָל-לֶחֶם עִם-חֹתֵן מֹשֶׁה לִפְנֵי הָאֱלֹוקים". זוהי הפעם הראשונה שבה לא מתלוננים על רעב או צמא, אלא אוכלים בשמחה ובתודה, ועוד "לפני האלוקים". רש"י מסביר למה כתוב שם "לפני האלוקים": "מכאן שהנהנה מסעודה שתלמידי חכמים מסובים בה, כאילו נהנה מזיו השכינה". כלומר, זה לא היה רק אירוע טעים של "על האש". חכמי ישראל, יחד עם יתרו, זכו לסעודה שהיה בה גם מימד רוחני. אחרי יציאת מצרים וכל הנסים הגדולים, העם היה צריך ללמוד לשלב בין האוכל הפשוט, בין העובדה שאנחנו רעבים וצמאים, לבין המשמעות שבחיינו. זה האתגר עד היום בסעודות שבת וגם בליל הסדר, לחבר בין ילדים שרבים לפעמים, ומרק שנשפך, לבין התוכן של הזמן שבו אנחנו נמצאים. בפרשת השבוע זה קרה לראשונה. בתיאבון.

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
דיונים - תשובות ותגובות (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה