הגדת האדם וקדושת חייו.

-------------------------------------------

 וכי למה נברא האדם ביום השישי . 

שהוא האדם :  "חותמה" ורום מעלתה של הבריאה 

כולה

ולא עוד ששקול הוא כשמיים וארץ וכל צבאם.

 

כשלסוף ברא הקב"ה את האדם אמר לו :

 ראה אחרי שבראתי למענך את כל הבריאה 

 יש מאין .

ואתה העולם -  עולמי..

 אפשי  מאד, שתחילת כל התחילות תהא  דווקא שבתינו יחדיו . 

 שנשבות יחדיו ונהנה יחדיו ,מכל תפארת הבריאה

 ורזיה.....

 ולא עוד ,שגם תלמד להיזהר לא להתפאר בבריאתי .

חלילה , לא לנכסה לך עצמך . שכך גם תלמד לכבדה ואף לירוא מפניה.

 ולא עוד  שגזירה היא : שתאכל לחמך דווקא בזיעת אפך ,

שכך גם נבראו בהתאמה : גופך ונפשך.

 

ובמיוחד יש להיזהר ביותר :לכבד כל אדם.

 שכל אדם באשר הוא אדם, שקול כנגד כל הבריאה כולה.

 שלפיכך לא הוכתרה : "חוקת התורה"

 אלא במאיסת המוות - והטלת מום של טומאה בו.....

 

"בריאתך" שלך - במעשיך, תחול מסוף יום השבת הראשון.

 ומסוף כל שבת שלאחריה . ....

שאתה מצווה לקיים "אשר ברא לעשות" :

ש"אני בראתי -  ואתה תמשיך "לעשות"....

לעובדה ולשומרה את הבריאה ולעמול בה ועימה .

 כאמור גם בעבור "לחמך" שלך.....

שכך גם נבראו גופך ונפשך להיותם חיים ובריאים דווקא בעמל העולם.

 [עמל = אותיות עולם - שאין עולם ללא עמל...]. 

שגם לא בכדי  נאמר גם בהמשך : "אדם לעמל יולד".....

 זאת ועוד הוסיף לו הקב"ה לאמור :

 שלא נברא העולם אלא בשביל האדם וכל האדם ואפילו  :

האחרון  וה"ירוד" שבהם.

 שגם כאמור רק לאחר בריאת האדם ,נחתמה מלאכת הבריאה כולה :

  ב"ויכולו השמיים והארץ וכל צבאם".

 

שזאת לדעת ולחקוק : 

ללא האדם - אין שמיים וארץ שלמים.

 כן, האדם כל אדם - שקול :

כשמיים וארץ יחדיו......

 המלצה :

המבקש לקיים : "שויתי ה' לנגדי תמיד" .

יקרא הגדה זו פעם ביום.....

משה אהרון