במדבר טז,ב: וַיָּקֻמוּ לִפְנֵי מֹשֶׁה, וַאֲנָשִׁים מִבְּנֵי-יִשְׂרָאֵל חֲמִשִּׁים וּמָאתָיִם, נְשִׂיאֵי עֵדָה קְרִאֵי מוֹעֵד, אַנְשֵׁי-שֵׁם: ועמדו בחוצפה והורו הלכה בפני משה על דבר התכלת. משה היה אומר: אני שמעתי מפי הקדוש שהציציות יהיו מלבן וחוט תכלת אחד יהיה בו. קורח וחבריו עשו טליתות וציציותיהן כולן מתכלת, מה שלא ציווה ה'. ותמכו בהם אנשים מבני ישראל מאתיים וחמישים, אמרכלי העדה קרואי מועד, לנסוע ולחנות, מפורשים בשמות.

טז,ד: וַיִּשְׁמַע מֹשֶׁה, וַיִּפֹּל עַל-פָּנָיו: ושמע משה איך קנאו כל אחד מהם לאשתו להשקותן המים הבודקים בגלל משה, ונפל על פניו  מבושה.

טז,יט: וַיַּקְהֵל עֲלֵיהֶם קֹרַח אֶת-כָּל-הָעֵדָה, אֶל-פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד; וַיֵּרָא כְבוֹד-יְהוָה, אֶל-כָּל-הָעֵדָה: והקהיל עליהם קורח ... והתנשא בעושרו, שמצא שני אוצרות מאוצרות יוסף מלאים כסף וזהב, ורצה לטרוד בעושר ההוא את משה ואת אהרן מן העולם, אילולא נגלה כבוד ה' אל כל העדה.

טז,כו: וַיְדַבֵּר אֶל-הָעֵדָה לֵאמֹר, סוּרוּ נָא מֵעַל אָהֳלֵי הָאֲנָשִׁים הָרְשָׁעִים הָאֵלֶּה, וְאַל-תִּגְּעוּ, בְּכָל-אֲשֶׁר לָהֶם:  פֶּן-תִּסָּפוּ, בְּכָל-חַטֹּאתָם: ודבר אל העדה לאמור, סורו נא צעל אהלי האנשים הרשעים האלה שהתחייבו מיתה מנעוריהם. המצרים פרסמו נסתרותי כשהרגתי את המצרי. על הים הקציפו את ה'. באלוש חללו את יום השבת. עתה נועדו על ה'. על כן ראוי לנדותם ולכלות את כל רכושם. ואל תגעו בכל מה שיש להם, פן תלקו בכל חטאותם.

טז,ל: וְאִם-בְּרִיאָה יִבְרָא יְהוָה, וּפָצְתָה הָאֲדָמָה אֶת-פִּיהָ וּבָלְעָה אֹתָם וְאֶת-כָּל-אֲשֶׁר לָהֶם, וְיָרְדוּ חַיִּים, שְׁאֹלָה ... : ואם לא נבראה להם מיתה מימות עולם, תיברא להם עתה. ואם לא נברא פה לאדמה מתחילה – ייברא לה עתה, ותפתח האדמה את פיה ... .

יז,יא: וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל-אַהֲרֹן, קַח אֶת-הַמַּחְתָּה וְתֶן-עָלֶיהָ אֵשׁ מֵעַל הַמִּזְבֵּחַ וְשִׂים קְטֹרֶת, וְהוֹלֵךְ מְהֵרָה אֶל-הָעֵדָה, וְכַפֵּר עֲלֵיהֶם:  כִּי-יָצָא הַקֶּצֶף מִלִּפְנֵי יְהוָה, הֵחֵל הַנָּגֶף: ... וכיפר עליהם. כי יצא המחבל שכלה בחורב ששמו קצף, מאת ה', ברשות החל להרוג.

יח,ז: וְאַתָּה וּבָנֶיךָ אִתְּךָ תִּשְׁמְרוּ אֶת-כְּהֻנַּתְכֶם לְכָל-דְּבַר הַמִּזְבֵּחַ, וּלְמִבֵּית לַפָּרֹכֶת--וַעֲבַדְתֶּם; עֲבֹדַת מַתָּנָה, אֶתֵּן אֶת-כְּהֻנַּתְכֶם, וְהַזָּר הַקָּרֵב, יוּמָת:  ... ותעבדו לפי גורלות. כעבודה כן האכילה, מתנה אתן בגדולה את כהונתכם, והזר שיקרב יומת.

יח,יט: כֹּל תְּרוּמֹת הַקֳּדָשִׁים, אֲשֶׁר יָרִימוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל לַיהוָה--נָתַתִּי לְךָ וּלְבָנֶיךָ וְלִבְנֹתֶיךָ אִתְּךָ, לְחָק-עוֹלָם:  בְּרִית מֶלַח עוֹלָם הִוא לִפְנֵי יְהוָה, לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אִתָּךְ: ... לחוק עולם, ולא יתבטל, כמלח הממתיק בשר הקורבנות, שברית עולם היא לפני ה', כן הוא לך ולזרעך.