וצריך להבין, מדוע קבעו קושיית "מטבילין" בתחלה?

ויש לומר, שהטעם שקבעו קושיית מטבילין בתחלה הוא ללמדנו, שבחינוך ילדי ישראל העיקר הם "מנהגי ישראל" כיון שהם התופסים את עין הילד תחילה.

שהרי, החילוק בין ישראל לעמים אינו רק בזה שישראל מקיימים את התורה והמצוות, אלא עיקר החילוק ניכר ומתבטא דוקא בדברים שבהן לכאורה שוים הם, כאכילה שתי' ולבוש וכיוצא בזה, ובכך שגם בדברים אלו מתנהגים ישראל באופן שונה מהאומות, ניכר הדבר שבכללות חייהם הם שונים ונבדלים.

וכדי לחנך ילד באופן ש"גם כי יזקין לא יסור" מדרך התורה והמצוות, אין מספיק לחנכו בלימוד התורה וקיום המצוות, אלא יש לחנכו באופן שכל הנהגתו תהי' באופן המתאים לבני ישראל. ואף אם הילד ילמד תורה ויקיים את כל החיובים מן התורה ומדברי סופרים, הנה אם בכללות חייו מתנהג באופן שאינו מתאים לבני ישראל ח"ו, לא תורגש אצלו ההבדלה שבין ישראל לעמים, ועד שיכול לבוא ח"ו לידי עבירה. וענין זה מתבטא גם במנהגי ישראל, שהם מה שתופסים את עין הילד ועושים בו את הרושם הכי גדול שיוחקק בו לכל חייו, ובזה ניכר שבנ"י "דתיהם שונות מכל עם" ו"אתה בחרתנו מכל העמים".

ולכן קבעו קושיית "מטבילין" תחלה – עוד לפני הקושיות של מצה ומרור, אף שהם חיובים דאורייתא ודרבן – בכדי ללמדנו שהתופס את עין הילד ועושה בו רושם הם בעיקר ובראשונה מנהגי ישראל.