"לכה איעצך –ומה היא העצה? -אלוקיהם של אלו שונה זימה הוא" (סנהדרין ק"ו,א)

מקובל שנשים אינן נמנעות מלטפל ע"י רופא גבר, ולעתים גם להפך, ויש לבחון זאת הן מצד איסור נגיעה (שבד"כ נצרכת במהלך בדיקה) והן מצד איסור יחוד -שהרי הדלת סגורה בהקפדה.

כדי שלא להגיע לידי זימה, נקבעו הרחקות רבות מדברי קבלה ומדרבנן, כגון איסור יחוד ואיסור נגיעה. לדעת הרמב"ם נגיעה מחייבת מלקות מהתורה (בדרך חיבה ותאווה לפי ניסוחו בהלכות איסו"ב,כ"א,א -ואילו בסהמ"צ ל"ת,שנ"ג משמע כל נגיעה) ולשיטות אחרות (רמב"ן בהשגות) נגיעה מכוונת אסורה לפחות מדרבנן (ע"ע אג"מ,יו"ד,ג,נ"ד).

ההיתר לאישה ללכת לרופא מתבסס על האחרונים המתירים נגיעה שנעשית לצורך מקצועי וללא סממני חיבה ותאווה: "שהמנהג פשוט שרופאים ישראלים ממששים הדופק לאישה... שאין זה בדרך תאוה וחיבה" (ש"ך,יו"ד,קצ"ה,סק"כ). ולגבי יחוד, שהדבר אסור בכל מקרה, כאשר מדובר במרפאה ציבורית, או אפילו בקליניקה פרטית שנוכחים בה עובדים נוספים או פציינטים הממתינים בתור, סביר שאין בעיית יחוד, כי אנשים יוצאים ונכנסים. ואף שלא מקובל להיכנס לחדר הרופא תוך כדי טיפול, בהחלט יתכן שיקישו על הדלת ומייד יפתחוה. ככלל, במצב של רופאים ומטופלים ישנם סברות היתר נוספות שנזכרו: 1."בעבידתייהו טריד" -הרופא טרוד בעבודתו המקצועית ואינו פנוי ליצרו. 2."לא מרעי חזקתייהו" יש לרופא אחריות על עתידו ופרנסתו, וכל זה ירד לטמיון אם יכשל. 3."מירתת" עין הביקורת הציבורית פקוחה, והסתבכות משפטית הינה דבר מאיים מאד...

למרות זאת, לכל הדעות עדיף לכתחילה רופאה לאישה ורופא לאיש. אלא שלעיתים יש בכך קושי כגון שהמומחה לדבר הינו בן המין השני, או שדווקא הרופא זמין יותר, קרוב יותר, או משמעותית זול יותר. באופן זה כתבו הפוסקים שיש להקפיד: 1.ללכת רק אם באמת צריך 2.יהיו עוד אנשים במרפאה 3.דלת אמנם סגורה אך לא נעולה 4.הקפדה שלא לשוחח עם הרופא על דברים אחרים. ורצוי שהבעל יתלווה לאשתו בביקור כזה, אם אפשר. אכן, אין להתנגד להרגשת הלב, ויש לכבד רצונן של נשים שמצד הרגשתן מעדיפות ללכת דווקא לרופאה, גם במחיר כספי או נסיעה ארוכה.

בטיפולים אלטרנטיביים (לרבות פיזיותרפיה) הדבר עלול להיות יותר בעייתי כי הנגיעה עצמה אינה רק אמצעי אלא מהות הטיפול, והינה ארוכה ומתמשכת. נראה אפוא שבתחום זה יש להקפיד שלא לערב בין המינים, בפרט מסאז'ים וכד' שעלולים להגיע לאיסורי תורה -"וה' יראה ללבב".

(וע"ע אסיא פא-פב, ןתחומין ל"ב ד"ר ישראל כ"ץ)