"לא כן אבי כי זה הבכור" (מח, יח)

יוסף אומר ליעקב שהוא צריך לשים יד ימין על ראש מנשה ויד שמאל על ראש אפרים. אבל הוא אומר זאת רק אחרי הברכה, וקשה, מה הערך בזה, הרי עכשו זה מאוחר מדי? אמנם רשב"ם (פסוק יז) כותב שזה היה "קודם שבירכם", וכנראה הוא מתכוון לומר שגם נסיון יוסף לתקן את אביו היה קודם הברכה. אבל פירוש זה מנוגד לסדר הפסוקים.

אפשר להסביר, שיוסף הבין שהברכה בפסוקים טו-טז היתה מכוונת אליו, ולא לבנים, כמו שהפסוק אומר "ויברך את יוסף" (פסוק טו), כלומר יעקב בירך את יוסף בכך שבניו יצליחו; והוא שיער שבנוסף על כך, תהיה ברכה לבנים עצמם, כפי שאח"כ אכן בירך אותם "ישימך אלקים כאפרים וכמנשה" (פסוק כ). לכן, הוא רצה שלפחות בברכה  לבנים עצמם, יהיו ידי יעקב בתנוחה הנכונה; וגם על כך הסביר לו יעקב שהוא שיכל את ידיו בכוונה.