כששמע שחזרתי ממירון, הוא אמר לי: איזה יופי שכל כך השקעת ונסעת עד לשם. תדע לך, מה שה' רוצה זה את המאמצים שלך, כמה השקעת. אתה נסעת עד למירון, למרות החום והצפיפות, בזה ה' שמח. כמו למשל אם מישהו יקנה ירק (חסה) ויבדוק אותו זמן רב בצורה מדוקדקת. שלא ירגיש שחבל לו על הזמן שהתבזבז. ה' שמח במאמץ שלך ובמסירות שלך לדבר, וזה לא משנה אם זו מצוה גדולה או שהיא נראית בעיניך קטנה.

אחרי שסיפרתי לו דבר תורה קטן על הפרשה הוא כל כך התרגש מזה שאמרתי משהו של קודש, משהו נוגע ללב. ואז הוא נפתח לספר כמה אנשים היום רוצים קדושה (כמו שהוא פוגש במונית שלו). הם יודעים שזה מה שחסר להם, אבל הם מפחדים. לפעמים דוקא באזכרה נופל להם האסימון והם חוזרים בתשובה. 'אני חזרתי בתשובה ע"י אזכרה', הוא אמר. 'היה רב שדיבר ופשוט זה עשה לי את זה'.

שאלתי אותו, בתמימות, על מה אתה היית מציע לדבר באזכרה? (כי אני מוצא את עצמי לא מעט אומר דברי תורה באזכרות). אמר לי הנהג, הייתי מדבר איתם על אמונה. התפלאתי בליבי, איך אפשר לדבר אמונה ולשכנע אנשים להאמין בה' ע"י שיעור אחד. הנהג מיד המשיך והסביר: אני הייתי אומר להם, תסתכלו על השמים ותגידו מה אתם רואים. ואז הוא מספר שמישהו פעם ענה לו: אני רואה כוכבים, ירח. אמרתי (הנהג): תסתכל לעומק, תתבונן. הוא ענה שוב: אני רואה כחול והרבה כוכבים. אמרתי לו, אמר הנהג, תסתכל יותר טוב, לעומק. תסתכל כמה השמים הם גדולים, אינסופיים. מי שעשה את זה הוא גדול כל כך, איננו יכולים כלל להבין כמה שהוא אינסופי.  

אנשים כל הזמן רודפים אחרי הכסף, המעמד, להצליח להוסיף עוד שעות או עוד חצי משרה. שים לב שיש מי שקבע לך מראש השנה כמה אתה תרויח. אתה לא יכול להוסיף לעצמך גרוש. למשל אני, לפני שחזרתי בתשובה, קמתי בבוקר יום ראשון אחד ועבדתי מחמש בבוקר עד שתים עשרה בלילה. היה יום ארוך אבל הרווחתי הרבה. עשיתי את זה שישה ימים ואמרתי לעצמי, כדאי לעשות ככה כל שבוע. בשבוע הבא, נהייתי חולה מזה לארבעה ימים. התבוננתי והבנתי שבורא עולם הראה לי מה קורה אם חושבים שהכסף הוא בידיים שלנו.

בשורה התחתונה, אם אתה יודע שיש מישהו מעליך, שמתכנן את הדברים, ויש לו איזה כונה בבריאת העולם, אתה חי יותר רגוע. אתה פחות רץ אחרי הכסף כי אתה יודע בוודאות שבורא עולם אוהב אותך ולכן הוא ידאג לך. הכסף יגיע אליך גם בלי שתקרע את עצמך בעבודה ותהיה גמור מעייפות בסוף. בנוסף, ע"י האמונה לא תהיה אדם מרצה, לא תנסה כל הזמן לרצות את הבוס שלך. אתה תהיה רגוע: תבוא לעבודה, תעשה מה שביקשו ממך ותלך הביתה. גם לא תחפש לעלות בתפקיד על חשבון השני, ולהוריד את המתחרה שלך, ע"י לשון הרע או שאר דיבורים אסורים. אתה תהיה בטוח שכל הכסף בא מלמעלה, יש מי שדואג לך. אתה בן אהוב ויקר לו אז למה שלא ידאג לך.

אחרי דברים נעימים ופשוטים כאלה של אמונה בה', אמר לי הנהג, אני בטוח שהלב של אנשים נפתח, כמו שאתה בטח מרגיש כשאתה שומע את הדברים האלה. שלושה דברים חשובים יש: מלאכה- לצאת לעבוד בבוקר, תורה- זמן לחברותא או שיעור תורה או מי שיכול ללמוד לבד אז לבד, ובערב- זמן למשפחה, לעזור בכל מה שצריך ולהיות בבית (ככה האשה לא תתנגד לזה שאתה הולך ללמוד, כי היא מבינה שעושה לך טוב ולא בא על חשבון המשפחה).

אם מישהו באמת זוכה, וכך צריך לעשות, אז יקום מוקדם בארבע וחצי בבוקר, ילך למקוה, יעשה שעה של לימוד לפני התפילה של הבוקר, ואז היום שלו ייראה אחרת. אבל צריך לזה מסירות גדולה כי זה לא קל. אבל בטוח שמי שעושה את זה הוא יראה איך היום שלו האחרת, כל הדברים שלו יסתדרו בצורה שלא תיאמן. כך אמר לי 'נהג פשוט'.

איזה עם קדוש. כשרבי שמעון בר יוחאי גילה את סודות התורה וגילה איך בכל אדם ובכל דבר יש ניצוץ קדוש ואין שום דבר שהוא רחוק מקדושה, כמה הוא היה שמח לשמוע דיבורי קדושה כאלו מיהודים תמימים. "בדא יפקון מן גלותא ברחמי", בספר הזה, הזוהר הקדוש, יצאו מהגלות ברחמים. 

אלא שיש עוד הסבר למילה 'ברחמי'- באהבה. בדיבורים האלו של עין טובה, אמון ואהבה ליהודים, וע"י אמונה בבורא השמים והארץ, יצא כל אחד מפרטיותו, יצא לרחוב ויאמר: הגאולה כבר כאן, בואו, תפתחו את העיניים (במיוחד את עין ימין, העין הטובה, עין האמונה והאמון) ותעלו על העגלה.