ב"ה   ח נ ו כ ה   ו ס ו כ ו ת  --  ה ש וו א ו ת   

1]   ה ס ד ר   ב ל ו ח   ה ש נ ה .  ב פ ר ש ת   ה מ ו ע ד י ם  { א מ ו ר }  יש  סדר :-

פ ס ח / ע ו מ ר / ש ב ו ע ו ת /  ר א ש  ה ש נ ה /  י ו ם - כ י פ ו ר /  ס ו כ ו ת  כולל  ש מ י ני - ע צ ר ת  , ואז –

 "ו י ק ח ו   א ל י ך   ש מ ן   ז י ת   ז ך --   מ נ ו ר ה   –   נ ר ו ת " —  מִ ק רֶ ה ?

 בעל  הטורים :  ס מ ך    ש מ ן - ז י ת   ל ס ו כ ה , לומר  ש ג ו מ ר י ם    ה ל ל   כל   8   י מ י   ח נ ו כ ה  כדרך

 ש ג ו מ ר י ם   אותו  כל   ש מ ו נ ת   י מ י   ה ח ג . 

     2[   ספר  חשמונאים  ב' [פרק י', ט']:-  ו י ח ו ג ו   חג   לה'  שמונת   ימים   כ י מ י   ח ג   ה ס ו כ ו ת , כי  זכרו  שבסוכות            לפני  חודשיים   היו  בהרים  ובמערות  ולא  קיימוהו  כראוי ,  לכן  באותה   שנה  לקחו  גם  ערבות   וכפות - תמרים  ,         { מועד  ב'  לסוכות ...} אך  את  זה  לא  הנהיגו  לדורות  //    נ.ב   בחשמונאים  א'

       [פרק ד' , נ"ד – נ"ז]  נאמר  רק " לחוג  את  חנוכת  המזבח  שמונת   ימים"   ללא  קשר  לסוכות .

3] ספר  בני   יששכר  מביא  בשם   בעל  ה ר ו ק ח :- 

" סמך  שמן  ונרות  לסוכות – מה  סו כ ו ת   8  ימים  אף  ח נ ו כ ה  8  י מ י ם "  .לפי  זה , תשובה  לשאלת  הפוסקים  למה  קבעו  יום- טוב  גם  ביום  הראשון ,  הרי  לא  היה  בו  נס ?  צריך  לומר  שבוודאי  כאשר  חכמי  הדור   רצו  לקבוע

   את  המצוה  לדורות ,  האיר  הש"י  את  עיניהם  למצוא  הסמך  בתורה ,  ו ה ב י נ ו   ב ר ו ח   ק ד ש ם   את

    הדמיון  לסוכות   לפי  ס מ י כ ו ת   ה פ ר ש י ו ת ,   כדי  ללמוד  מסוכות   קביעת  8  ימים .  

4] הרב  מ"צ  נריה  זצ"ל , ב" תיקון יום  עצמאות " [ תשכ"ב]  מביא  את  דברי  ה- "שפת  אמת"     לחנוכה:-  ישנם  3  רגלים   של  התורה , וכנגדם  רגלים  מתורה - שבעל- פה  שהם   ה א ר ה  –  א ו ר ו ת   מ ק ב ל י ם . כך  ח נ ו כ ה   ה א ר ה   מ ס ו כ ו ת ,  פ ו ר י ם  --  מ ש ב ו ע ו ת {  קבלת  תורה  מרצון}  ו ל פ ס ח –  מקוים  אנו  להיות  עוד ...

5]   חיי אדם , הלכות  חנוכה :-  ויש  נוהגים  איסור  מלאכה  ביום א'  וביום ח'  בדומה  ל פ ס ח { בחו"ל } ו ס ו כ ו ת . ומוסיף  ה " בני יששכר "  בשם   בעל  הרוקח — וירא  א'  את  האור  כי  ט ו ב ; על האות  ט'  יש  4  תגים  במקום  3 כרגיל —

 36   = 4 x 9 , מספר   נרות- המצוה   בחנוכה , אך  המשך  המילה  - ו- ב  - רומז  שיש  דרגות  באותם  ימים , שֶליום  א'  ויום  ח'  - מַעלה   יתרה   לעומת  6  הימים  האחרים , ויש  שנהגו  שלא  לעשות  בהם  מלאכה .

    בסוגיות   ח נ ו כ ה   ב מסכת  שבת [כ"א- כ"ד] , מופיעות  3   ה ש וו א ו ת   ל ס ו כ ו ת :-

6]  לפי   ב י ת   ש מ א י , מספר  ה נ ר ו ת   י ו ר ד  מיום   ליום  כ פָ רֵ י   ה ח ג { מספר  הפרים

 בקרבן - מ ו ס ף  של   ס ו כ ו ת }

7] נ ר  ח נ ו כ ה  בגובה  מ ע ל   כ'   א מ ה  –  פ ס ו ל, כמו  ס ו כ ה , ומאותה  סיבה –  שלא   רואים  את   ה נ ר / ה ס כ ך.

8]  אסור  ליהנות  מִ נ ר   ח נ ו כ ה  כמו  שאסור  ל י ה נ ו ת   מ נ ו י -  ס ו כ ה  . ויש  גם  התייחסות  לחפצי - המצוה  א ח ר י  עונת  המצוה  – סכך  / ע ר ב ו ת  /  שאריות  הנרות  ,  מה  מותר  ומה  לא  רצוי  לעשות  איתם .

9]  מ ה ד ר י ן .   ברור  שהמושג  הזה  נלמד  מסוכות  שבו  כתוב  מפורש  פרי  עץ  ה ד ר , והוא -  הדין  בכל   4  המינים.

10] ה מ ש כ ן.  מלאכת  המשכן  התחילה  --לפי  החשבון -- בתחילת  סוכות , ונגמרה –  לפי  הקבלה  שבידינו – בכ"ה  בכסלו = ח נ ו כ ה , אלא  שה'  אמר  למשה  לדחות   את  החנוכה  לחודש  ניסן ;

כפיצוי  לכסלו  הובטחה  לו   חנוכת  המזבח  בימי  החשמונאים .

11]    ב י כ ו ר י ם    [פרק א' משנה ו']  מ צ ו ת   ב י כ ו ר י ם   חלה  על  7   ה מ י נ י ם , ו ז מ נ ה –  גם  להביא  וגם  לקרוא  פרשת   ביכורים   שנאמר  בה  " ושמַחת  בכל  הטוב "  --  מ ש ב ו ע ו ת   עד   ס ו כ ו ת --  זמן  האיסוף  של  פירות  הסתו  –  רימונים  , תמרים וזיתים.  אחרי  סוכות   אי- אפשר כבר  לקרוא  את  הפרשה  כי  אין  כבר

שִ מ חַ ת   הפירות  , אך  עדיין  אפשר  להביא   ביכורים   עד   ח נ ו כ ה   { מועד  ב'  לסוכות  כבר  אמרנו ?}

12]  קריאת  התורה   -  בימי  חנוכה { נ ש י א י ם} דומה  לקריאה  בימי  סוכות  {קרבנות  המוסף} ובאותה  מתכונת -  ביום  הראשון,  ביום  השני ... 

13]  קריאת  התורה  בחו"ל:  ב חול- המועד  סוכות  קוראים   לפי  ספיקא  דיומא , כך  ביום  שלישי  של סוכות  קוראים  וביום  השני, וביום  השלישי, וביום  הרביעי { שהוא  היום  הבא!},  ולעולה  הרביעי   קוראים  

עוד- פעם  וביום  השלישי.           ומה  בחנוכה , שמעולם  לא  תיקנו  בה  ספיקא   דיומא ? לכהן  וללוי  קוראים  את  נשיא  היום , לישראל  את  הנשיא  של  היום  הבא !

14]  ש כַ ח ת   ש ה ח יי נ ו ?  מי  שהדליק  בערב  הראשון  אך  שכח  לברך  שהחיינו, או  שלא  הדליק  בכלל  מסיבה  כלשהי  וגם  לא  הדליקו  עליו  בבית , מברך  שהחיינו  בפעם  הבאה  שהוא  מדליק . כמו  בסוכות:- מי  שישב  בסוכה  בליל  ראשון  אך  שכח  לברך  שהחיינו , או  מי  שלא  ישב  בסוכה  בכלל  מסיבה  כלשהי { אפילו  אם  ברך שהחיינו  על  החג , בקידוש}—  מברך  שהחיינו  בפעם  הבאה  שהוא יושב   בסוכה .

15]  ה א ו ר   בשמחת   בית  השואבה . תיאור מלא  במשנה  סוכה  פרק  ה'.  קיימת  דעה  שפעם  היו  עושים  את  החגיגה  הציבורית   הזאת   בלילי  חנוכה , רק   בשלב   מסויים  השלטון  הנכרי  אסר  אותה  בגלל  שראו  בזה  הפגנת  עצמאות  יהודית  מוגזמת  ,  ולכן  הדבר  הוזז  ל ס ו כ ו ת .[ מאת  ר'  דוד   פייסט  ז"ל ]

16]  בני  יששכר:-  צירוף  השם  המאיר  בחודש   כסלו  הוא  ראשי  התיבות

    ו יַ ר א   י ו ש ב   ה א ר ץ   ה - כ נ ע נ י, אצל  אבלו  של  יעקב ,   כי  לפי  הקבלה  בידינו

    יעקב   אבינו   נפטר  ביום  ראשון  של  סוכות    {  רמז -- ויעקב   נסע   ס ו כ ו ת ה }

 ו- 70  הימים  הושלמו   ביום  הראשון  של  ח נ ו כ ה  .//     מועד  ב'  לסוכות  כבר  אמרנו ?

                                                                                                                          אליהו  פייסט