ישעיהו הנביא, היה אוהב ישראל גדול, אבל מכיוון שהתבטא כלפיהם בצורה לא ראויה (ישעיהו ו, ה): "וּבְתוֹךְ עַם טְמֵא שְׂפָתַיִם אָנֹכִי יוֹשֵׁב" - נענש על כך. מדוע? הרי ישעיהו הנביא התבטא בביטויים קשים וחריפים הרבה יותר כלפי עם ישראל שעליהם הוא לא נענש, לדוגמא (ושעיהו א, ד): "הוֹי גּוֹי חֹטֵא עַם כֶּבֶד עָוֺן זֶרַע מְרֵעִים בָּנִים מַשְׁחִיתִים".

וכך כתב רש"י (יבמות מט, ב): "משום שקרא לישראל 'עַם טְמֵא שְׂפָתַיִם' מדעתו, שלא ציווה לו הקב"ה ולא מחמת תוכחה".

יש שני מצבים שבהם מותר לנביא לנקוט בלשון חריפה ולדבר בגנותם של ישראל:

א. כאשר ה' מורה לנביא לעשות זאת.

ב. כאשר הנביא פונה לעם ישראל בדברי תוכחה, על מנת לגרום להם לחזור בתשובה על מעשיהם הרעים.

נמצאנו למדים, שאין מקום לביטויים של קטרוג על עם ישראל שלא ציווה ה' לאומרם ושאין בהם תועלת חינוכית, לכן נענש הנביא ישעיהו.

על אחת כמה וכמה חמורים הדברים כאשר מפרסמים דברים בגנות ישראל בעולם, ובכך מחזקים את אויבינו - הרי זה כבר חטא חמור.

"אין הקדוש ברוך הוא רוצה, במי שאומר דילטורייא (לשון הרע) על ישראל" (שיר השירים רבה א, לט) - נשים לב אפוא מי שומע או קורא את דברינו ונשקול היטב האם הם יביאו תועלת או נזק.

"ותן חלקנו"