לקט מביאור אלשיך לתורה – פרשת קורח

טז,א: וַיִּקַּח קֹרַח, בֶּן-יִצְהָר בֶּן-קְהָת בֶּן-לֵוִי: מה לקח קורח, ומדוע נמנה ייחוסו עד לוי ולא עד יעקב? אלשיך: "(לקח) היות לו זכות אבות בשווה עם משה ואהרן, בן קהת בן לוי, ולמה ייגרע מהם? ולא שת ליבו אל יעקב, שאם היה מביט בו היה מכיר יתרון משה, כי יעקב נתן לו (למשה) היתרון על כולם באמרו לבניו 'פקוד יפקוד', לומר כי אשר יאמר פקידה כפולה הוא הגואל האמיתי, ולא היה רק משה שאמר 'כה אמר ה' פקוד פקדתי אתכם' (שמות ג,טז)". קורח ידע איך להציג את דבריו.

טז,יא: וְאַהֲרֹן מַה-הוּא, כִּי תלונו (תַלִּינוּ) עָלָיו: אלשיך: "מה זו תמיהה 'ואהרן מה הוא', והלא על כהונתו הייתה המריבה? ... והלינו עלי לבדי, כי על פי ציוויי בשם ה' עשה (אהרן) ותהיתלונתכם בי ולא עליו". משה ידע להנהיג ולקחת אחריות.

יז,כ: וַהֲשִׁכֹּתִי מֵעָלַי, אֶת-תְּלֻנּוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר הֵם מַלִּינִם, עֲלֵיכֶם: אלשיך: "(לשון)'והשיכותי' צודק (מתאים) רק אם עדיין התלונות רועשות עליו ובא לשככם, אך כבר עברו? ... שישובו מלזעוק, ויצדק אמרו 'מעלי'". השקטת תלונות מצריכה גם אמצעים שלא ישובו להתלונן.

שבת שלום, שבת של זכות אבות וכבוד הדדי, אחריות אישית, רוגע וסילוק תלונות, אורן.