chiddush logo

לקט מביאור אלשיך לתורה – פרשת כי תבוא

נכתב על ידי אורן מס, 4/9/2020

סוף מעשה במחשבה תחילה

הצהרה אישית על החזון והיעדים אשר מדריכים אותך בעולם התורה
"התורה שבכתב היא המחייבת את כל עם ישראל, דתי וחילוני."
אורן מס (‏יום שני ‏24 ‏אוגוסט ‏2015)

 

לקט מביאור אלשיך לתורה – פרשת כי תבוא

 

 כו,ה: אֲרַמִּי אֹבֵד אָבִי, וַיֵּרֶד מִצְרַיְמָה, וַיָּגָר שָׁם בִּמְתֵי מְעָט: מה קשור לָבָן הארמי להודיה על ראשית פרי האדמה? אלשיך: "במה שהחליף לו את לאה ברחל, שעל ידי כן נתגלגל בקנאתם (של האחים) ש'וירד מצרימה' ... עתה 'ארמי' היה 'אובד אבי', שסיבב ש'ירד מצרימה'". גם אירוע קשה עשוי להפוך להודיה.

 

כו,ו: וַיָּרֵעוּ אֹתָנוּ הַמִּצְרִים, וַיְעַנּוּנוּ: מה הרעו המצרים? אלשיך: "את הנפש והרוח, שהיו רעים לה', וגם 'ויענונו', שהם עצמם הביאו עלינו יסורין ממרקין". רע הוא זה שפורש מה', נעשה לו רַע.

 

כו,טז: הַיּוֹם הַזֶּה, יְהוָה אֱלֹהֶיךָ מְצַוְּךָ לַעֲשׂוֹת אֶת-הַחֻקִּים הָאֵלֶּה--וְאֶת-הַמִּשְׁפָּטִים; וְשָׁמַרְתָּ וְעָשִׂיתָ אוֹתָם, בְּכָל-לְבָבְךָ וּבְכָל-נַפְשֶׁךָ: אלשיך שואל כמה שאלות: מה המיוחד ביום ההוא? מה החידוש ב'בכל לבבך' שהרי כבר נאמר כמה פעמים בתורה קודם לכן? אלשיך: "היום הזה הוא יום תשלום (גמר) הארבעים שנה שקבלו את התורה ... נמצאו כי עיקר קבלת התורה ומצוותיה הוא ביום הזה, כי שלמו בה לשמוע אותה והשכילו סוף כוונתה ... לכן צריך כי 'ושמרת' בלבבך 'ועשית' במעשה 'אותם', ושיהיה 'בכל לבבך ובכל נפשך', למען על ידי כן לא יישכח דבר". כאשר דבר מושלם, יש לזה תוקף חזק מאשר במהלך האירועים.

 

כו,יז: אֶת-יְהוָה הֶאֱמַרְתָּ, הַיּוֹם:  לִהְיוֹת לְךָ לֵאלֹהִים: אלשיך: "מה היו ישראל היום ההוא (פסוק ט"ז) שבו האמירו את ה' ביום ההוא? ... שהיום הזה סיימתי התורה, כי הקשבת למצוות כל התורהולתוכחת מגולה אשר הוכחתי אתכם". קבלת תוכחה היא זכות כדי לקבל עלינו את אדנותו.

 

כז.ב: וְהָיָה, בַּיּוֹם אֲשֶׁר תַּעַבְרוּ אֶת-הַיַּרְדֵּן, אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ--וַהֲקֵמֹתָ לְךָ אֲבָנִים גְּדֹלוֹת, וְשַׂדְתָּ אֹתָם בַּשִּׂיד: מדוע המעבר מלשון רבים ללשון יחיד, וכן לשון יחיד כל ההמשך? אלשיך: "להסיר מלבם (של ישראל) בל יאמרו כי לא בחר ה' בהם בעצם כי עוד אפשר יבחר באחד מגויי הארץ ... וזהו 'והקמות לך ... ושדת אותם בשיד' ... ובאו הגויים וקלפו השיד והעתיקו התורה ... ואילו חפץ בם (בגויים) ... לא היה שם על פני הכתיבה מסווה". אין מנוס מהעתקה (מסקנה חשובה למו"לים...), אך לפחות יידעו עם ישראל שהתורה נתנה להם בלבד.

 

כח,א: וְהָיָה, אִם-שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע בְּקוֹל יְהוָה אֱלֹהֶיךָ: מדוע כפילות שמוע תשמע? אלשיך: "אם 'שמוע' לעתיד לבוא, 'תשמע' עתה 'בקול ה'. לא מספיק לשמוע עכשיו ומחר לא, או לדחות למחר את השמיעה, צריך לשמוע בקולו תמיד, גם עכשיו וגם מחר.

 

כח,י: וְרָאוּ כָּל-עַמֵּי הָאָרֶץ, כִּי שֵׁם יְהוָה נִקְרָא עָלֶיךָ; וְיָרְאוּ, מִמֶּךָּ: מה ראו הגויים בישראל שגרם להם לירוא מישראל, האם זה התפילין שבראש כפי שציינו חז"ל (מנחות לה,ב), הרי התפילין נחשבים להם דבר זר (כך לשון האלשיך)? אלשיך: "כי יראו שֵם תואר ה' ... 'נקרא' עליך', שגם אתה גוי קדוש ואז 'ויראו ממךּ' מלקום עליך, כי עין בעין תוכר קדושתך גם בעיניהם ... שיצדק עליך שם זה כמדובר, ועל ידי כן 'ויראו ממךּ'". כדי לזכות בקדושה צריך להצדיק זאת במעשי קדושה.

 

כח,כב: יַכְּכָה יְהוָה בַּשַּׁחֶפֶת וּבַקַּדַּחַת וּבַדַּלֶּקֶת, וּבַחַרְחֻר וּבַחֶרֶב, וּבַשִּׁדָּפוֹן: מדוע מכת חרב מנויה בין המחלות? אלשיך: "ירבה שם ה' חולאים רעים ... באופן שירבו המתים עד אפס מקום לקבור בתוך העיר, באופן שיצטרכו על כל פנים ללכת לקבור חוצה, ושם יפלו בחרב אויב". צרה אחת מביאה את חברתה.

 

שבת שלום, שבת של התנהלות נכונה, נפש טובה, השלמת התורה ויישומה בכל הלב, בהווה ובעתיד, מעשים קדושים שירשימו את הגויים ונזכה לגאולה ממחלות ומגיפות, ומזל טוב לבני אמציה ולכלתי בת ציון שזכו להיות הורים ולהביא לעולם בן זכר, אורן

 

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
דיונים - תשובות ותגובות (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה
ציורים לפרשת שבוע