חילופי התפקידים בין הכהנים והלויים לעתיד לבוא
נכתב על ידי ברוך עינב, 16/10/2020
בס"ד
הבן יהוידע מביא בשם הזוהר הקדוש שלעתיד לבוא כהנים יהיו לויים ולויים יהיו כהנים, ונשאלתי מה הפשט בכך וכיצד אפשר לבאר זאת, וחשבתי בעה"י לומר שזה קשור לכך שאמנם כעת הלכה כבית הלל אך לעתיד לבוא הלכה כבית שמאי, וכידוע בית שמאי החמירו יותר ביחס לבית הלל, מאחר ודרך פסיקת ההלכה שלהם ביטאה יותר את מידת הדין והגבורה.
גם הלויים מבטאים את מידת הדין והגבורה לעומת הכהנים שמבטאים את מידת החסד והרחמים, שהן אמנם שתים מהספירות של ד' יתברך, אך בעוה"ז יש להם ביטוי וצורך משמעותיים יותר, ובמיוחד כלפי אלה שאינם מתנהלים ע"פ הדין האלוקי.
על משה רבינו שעלה להר סיני נאמר שהוא קיבל את התורה מפי הגבורה דוקא, ללמדנו על המעלה והעליונות של הספירה הזאת.
רש"י כותב שבתחילה עלה במחשבה לברוא את העולם במידת הדין כנלמד מהפס': "בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹקִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ" (בראשית א, א), ומשראה שאין העולם מתקיים הקדים מידת הרחמים ושיתפה למידת הדין, כדכתיב: "אֵלֶּה תוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ בְּהִבָּרְאָם בְּיוֹם עֲשׂוֹת הוי'ה אֱלֹקִים אֶרֶץ וְשָׁמָיִם" (שם ב, ד).
ניתן לראות שהגימ' של "אלה" 36, היינו פעמים חי, ויש כאן רמז אודות זהותם של הצדיקים שיזכו לחיים אמיתיים בעוה"ז וגם לחיי הנצח של העוה"ב, שאם נביט נמצא שר"ת של "אלה תולדות השמים" "אתה" וס"ת "התם" היינו התמים, היינו יראי ד' שעובדים את ד' יתברך בתמימות.
שהרי ללא מידת הרחמים, מידת הדין היתה פוגעת באדם ומעלימה אותו מן העולם מיד לאחר הסטיה הראשונה שלו מדרך ד' ורצונו יתברך, ובזכות מידת הרחמים הקב"ה נוקט בהנהגת ארך אפים, כשהוא ממתין בסבלנות ואמונה בברואיו, מוחל וסולח להם כדי לתת להם הזדמנויות למכביר למצוא את האמת והתכלית, לחזור בתשובה ולהתקרב לאביהם שבשמים.
ישנם כאלה שמיחסים את מושג הדין האלוקי לעונשים, לסבל וליסורים שמביא אלוקים על האדם שעושה נגד רצונו, אך בעומק הדברים המושג למעשה מבטא את הרצון העליון, האמת האלוקית, חכמת האינסוף ודרך ד' כפי שהיא באה לידי ביטוי בצורה הקדושה ביותר*.
אך בעוה"ב לא יהיו קשיים, נסיונות, שקרים, רוע, טומאה, חטאים והסחות דעת, כדברי רבי יהודה בגמ': "לעתיד לבא מביאו הקב"ה ליצר הרע ושוחטו בפני הצדיקים ובפני הרשעים" (סוכה נב.), ומתוך כך כל המציאות האלוקית תתנהל ע"פ מידת הדין הרבה יותר ביחס למה שהיה בעוה"ז בו לא היתה ברירה אלא לשתף את מידת הרחמים כדי לאפשר לעולם להתקיים**, שנאמר: "בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה ד' אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד" (זכריה יד, ט), והרי בזמן ששם הוי'ה ב"ה מסמל את מידת הרחמים, שם י'ה מסמל את מידת הדין, וגם מכאן ניתן לראות רמז ברור לכך ש"ביום ההוא" היינו בעוה"ב השם שימשול הוא "יהי'ה" ד' שמסמל את מידת הדין, כפי שכותב רבי ישעיהו הלוי הורוביץ בשני לוחות הברית בשם האר"י ז"ל שלעתיד לבוא לא יהיה עוד שום פגם עולמית כי כבר כלה ענן וילך ואותיות, ו'ה יהיו כמו אותיות י'ה, שלא יהיה שום אחיזת פגם, כי תמיד יעלו לשרשם בחכמה ובינה, יעלה בן לאב דהיינו ו' בתוך י' ותעלה בת לאמה דהיינו ה' אחרונה בה' ראשונה, ובבחינה זו אותיות ו'ה בשרשם גם יהיה י'ה, ואז סוד השם שהוא הוי'ה אז יתהוה בשם יהי'ה כי ו'ה ג"כ י'ה. ע"כ.
כתיב: "שִׁוִּיתִי ד' לְנֶגְדִּי תָמִיד" (טז, ח), וגם: "וּמִבְּשָׂרִי אֶחֱזֶה אֱלוֹהַּ" (איוב יט, כו), וידוע שעל אדם בעל ראיה תקינה אומרים שהוא רואה 6:6, וזה בדיוק הגימ' של שם יהי'ה, היינו שהראיה הרוחנית הטובה ביותר היא זאת שהאדם רואה לנגד עיניו את ד' בכל צעד והחלטה שהוא עושה ומילה שהוא מוציא מפיו, והוא מבין שכל הפרטים בבריאה מהוים גילוי של אור האינסוף בבחינות ודרגות שונות וכלולים בו יתברך, היינו שהכל וכל מה שמעבר זה הוא יתברך ואין עוד מלבדו ואפס זולתו.
ולכן מובן מדוע יצחק אבינו שמסמל את מידת הדין נחשב לבכיר יותר מאברהם אבינו שמסמל את מידת החסד, מאחר והדין מבטא את עולם המושגים של העוה"ב בצורה מדויקת ונעלה יותר, ולכן בזמן שבסיכום חייהם של אברהם ויעקב אע"ה התורה מציינת את מושג החיים, כדכתיב: "וְאֵלֶּה יְמֵי שְׁנֵי חַיֵּי אַבְרָהָם אֲשֶׁר חָי מְאַת שָׁנָה וְשִׁבְעִים שָׁנָה וְחָמֵשׁ שָׁנִים" (בראשית כה, ז), וגם: "וַיְהִי יְמֵי יַעֲקֹב שְׁנֵי חַיָּיו שֶׁבַע שָׁנִים וְאַרְבָּעִים וּמְאַת שָׁנָה" (שם מז, כח), אין כל איזכור בנושא הזה לגבי יצחק אבינו, כדכתיב: "וַיִּהְיוּ יְמֵי יִצְחָק מְאַת שָׁנָה וּשְׁמֹנִים שָׁנָה" (שם לה, כח), מאחר ולא היתה לו בחינת חיים בעוה"ז כמו לשאר בני האדם, שהרי פלגא גופא לא נחשב לאדם חי וכך גם סומא, וכך כשליצחק אבינו היה מאור עינים הוא היה רווק וכשהתחתן עם רבקה אמנו היה עיוור מאותן דמעות של מלאכים שזלגו על עיניו במעמד עקידת יצחק. והדבר המדהים שניתן ללמוד מכאן הוא שכשהאדם מצליח לבטל את עצמו לדין האלוקי בדומה ליצחק אבינו, אפילו המלאכים יבכו אם יגרם לו צער, ללמדנו על דרגתו העליונה ועל המעלה הגבוהה של כל אדם שעושה כל שביכולתו כדי לבטל את עצמו לאינסוף ב"ה.
ולענ"ד זה פועל יוצא של העובדה שכבר בעוה"ז הצליח יצחק אבינו לחיות ע"פ עולם המושגים של העוה"ב כשהוא דבק בבוראו ומבוטל אליו ואל רצונו באופן מוחלט, כפי שניתן ללמוד מהסכמתו להעקד ע"י אביו, מחובר לתורתו הקדושה ולמצוותיו החשובות, ומנותק מכל הבלי העוה"ז, ואלו הם החיים האמיתיים, על דרך מה שענו חכמי הנגב לשאלותיו של אלכסנדר מוקדון כדאיתא בגמ': מה יעשה האדם ויחיה? ימית את עצמו. מה יעשה האדם וימות? יחייה את עצמו (תמיד לב.). יצחק אבינו הוא הדוגמא לכך. ועוד ידוע שאברהם הוליד את יצחק כשהיה בן 100 כשהיצר הרע התבטל ממנו, ללמדנו על מעלתו העליונה של יצחק אבינו, כפי שמביא הרב יעקב עדס בספרו "פרקי מחשבה" שהאשה קוללה בכך שהיא צריכה לעבור הריון ממושך ולידה שמלווה בכאבים עקב חטא עץ הדעת של אדם הראשון, אחרת היתה צריכה לבקש רחמים כדי ללדת כמו בכל דבר שיהודי מאמין מתפלל עליו לבוראו. ע"כ. ללדמנו על מדרגתם הרוחנית העליונה של אדם וחוה בעולמות העליונים לפני שחטאו. ובהמשך מביא הכתוב שבעקבות החטא גזר הבורא ב"ה שאופן הילודה יעבור דרך מעשה שמבטא תאוה ולכן נכנס היצר הרע לולד, ומכאן מובן הטעם למה שכתוב בגמרא, שאחת הסיבות שציינה אמא שלום לכך שבניה יצאו יפים היא שבשעת תשמיש היה דומה רבי אליעזר בעלה כמי שכפאו שד (נדרים כ:), ומבואר שם שאם האדם לא מקיים את המצוה בקדושה עלול להסתלק ממנו אות י' משם שד'י וכך ישאר רק עם שד. ע"כ. וזה משנה לחלוטין את מהות המעשה, רמת קדושתו, אופי השותפים בו ומדרגת הנשמה של הולד שיצא מאותה מצוה.
מצד השני ראינו מה קרה לקרח שהבליט את עצמו יתר על המידה וניסה לקבל כבוד ותפקיד חשוב. יצחק אבינו היה בחינת מלאך בגוף אדם ולכן המלאכים לא קינאו בו מאחר ולא היה רחוק ממדרגתם, ואולי אף מעבר לזה, מאחר ולמלאכים אין זכות בחירה מאחר והם הזרוע הביצועית של ד' יתברך, כל אחד ע"פ תפקידו, ואם אדם בשר ודם מצליח להתעלות מעל הטבע ולהשליט את נשמתו האלוקית על נפשו הבהמית אע"פ שיש לו גוף גשמי עם תאוות ורצונות חומריים, יצר רע וזכות בחירה, הוא יכול להגיע לדרגה גבוהה אף מזו של מלאך מאחר והקושי והמאמץ שהוא משקיע הרבה יותר גדולים.
ובשונה מאברם אבינו ששמו השתנה לאברהם ויעקב ששמו השתנה לישראל, יצחק הוא היחיד ששמו לא השתנה מאחר והוא היחיד שקיבל את שמו ישירו מהקב"ה, ושם כזה אי אפשר לשנות, ללמדנו על מעלתו של יצחק אבינו שמסמל את מידת הדין והגבורה.
בעוה"ב מציאות הבורא תהיה הרבה יותר בהירה ממה שאנשים בטוחים שהם רואים את המציאות כאן בעוה"ז.
הדבר בא לידי ביטוי גם בעובדה שהיסורים שבאים על האדם בעוה"ז הם הרבה יותר קלים מאשר אלו שיש בעוה"ב מאחר והקב"ה משלב בהם את מידת הרחמים שמיוחסים לכהן.
אחת הסיבות בגללן הכהן עולה ראשון בקריאת התורה היא כדי לפתוח עם מידת החסד והרחמים. הגר"ע יוסף פוסק שאם אין כהנים בביהכ"נ אפשר להעלות את הלוי במקומו ואז שני ישראלים, ויש פוסקים שחולקים שאם אין כהן התפרקה החבילה ואחד הטעמים לכך הוא שלא שייך לפתוח את קריאת התורה עם לוי שמסמל את מידת הדין והגבורה.
ומכאן ניתן להבין מדוע הלויים יהיו הכהנים לעתיד לבוא שהם מסמלים את מידת הדין שמשקפת את רצון ד' בצורה העליונה והנשגבת ביותר.
את החידוש הזה סיפרתי לכמה אברכים תוך כדי נסיעה ברכב, ולאחר מכן נזכרתי שסיפרתי אותו כבר לאחד האברכים הבכירים שהיו שם והצטערתי, אלא שלאחר מכן הוא שאל אותי את השאלה עליה מבוסס המאמר ואמנם באותו רגע לא היה לי כיוון מחשבה אך זמן מה לאחר שהגעתי הביתה התחלתי לחשוב בעה"י על חלק מהמלך שמובא כאן, שנלמד מכאן שגם האדם חושב שהוא טעה, שידע שהקב"ה גלגל כך לכתחילה לטובתו טף טם הוא לא רואה זאת כרגע.
______________________________________________________
* ואין ספק שאם האדם לא היה חוטף את כל הזעזועים האלה משמים כתגובה הולמת לאורחות חייו הפסולים היה בא בתביעה כלפי שמיא על כך, מאחר וכשהיה מגיע למעמד של בית דין של מעלה היה נחרד לגלות את האמת האלוקית במלוא תפארתה ובתוך שכל חייו היו שקר אחד גדול ושהיה עבד של יצרו הרע ואף את ההשלכות הקשות שאיבד את חלקו לעוה"ב ולכן פשוט שהיה יכול להתלונן שלא זיעזעו אותו בהתאם לצורך כדי לעורר אותו מהתרדמת בה היה שקוע ולחלץ אותו מהמקום השפל בו היה.
** מאחר וניתנה לאדם זכות הבחירה החופשית שמאפשרת לו לבחור בין טוב לרע ואילולא מידת הרחמים אם היה בוחר ברע מידת הדין היתה פוגעת בו מאחר והוא סותר את האמת האלוקית אך אם כל חוטא היה נענש מיד זה היה שולל את זכות הבחירה החופשית ואנשים היו מפחדים לחטוא ובכך היה נשללת זכות הבחירה החופשית.
להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
דיונים - תשובות ותגובות (0)
