כתוב בתורה כי דור תהפוכות המה (ל״ב -כ')

מסופר: הרה״ק ה״בית ישראל" מגור זיע״א לא הניח לאברכים החריפים להרחיק משורותיהם אפילו את מי שסרח ונכשל, כדי שלא לדחות אבן אחר הנופל, ומתוך ידיעה מבוססת שאם ירחיקוהו מן השטיבל יפול חלילה לגמרי החוצה, סבור היה שכל זמן שרגלו של זה דורכת על מפתן בית המדרש, אין להתייאש ממנו. ואמר: חז״ל אמרו, (תמורה י״א ע״א) האומר רגלה של זו "עולה פשטה קדושה בכולה", מכאן רמז שאפילו רק קידש רגלו בהליכה לבית המדרש סופו שיתקדש כולו. מרגלא בפומיה משמו של הרה״ק רבי ר׳ זושא מאניפולי זיע״א,

שפירש את הכתוב בפרשת האזינו

"כי דור תהפוכות המה", לעולם אין לדעת מה קורה עם איש יהודי, בן תהפוכות הוא, היום הינו חוטא ומחר ישוב ויתהפך פתאום ליהודי טוב ממש. מי מסוגל לחדור לנבכי נפשו של אדם מישראל שהוא חלק אלקי ממעל.

זוהר מתוק מדבש