chiddush logo

המסע לבית אורן

נכתב על ידי ororen, 14/1/2021

לפעמים קורה לנוללא הודעה מוקדמת
משהו שחורג מן המקובל ואין שום הסבר לכך
את פשר הדברים תמיד תלמד ותעכל מאוחר יותר.
רוצה לשתף אתכם במסע אישי שעברתי
שאין בו הגיון נגלה לעין,
אך שזורים בו סודות עמוקים שנועדו ללמד אותנו על העתיד

הכול החל ביום חורף קר מאוד חורף 1991 (  שלג ירד גם בדימונה)
 ( שער הברזל ברוסיה נפתח - הכנרת התמלאה )
עבדתי אז כמנתח מערכות מחשב ומתכנת : 
אדם שמצופה ממנו לנהוג על פי ההיגיון
אך אני בחרתי ללכת בדרכי שלי

אומרים : משמיים לא מטילים על אדם משימה -
אלא אם כן - הוא יכול לעמוד בה... 

כך באמת קרה
 ההשגחה היא מלמעלה,
 
כפי שיעיד המשך הסיפור : הניסים מלווים אותי לאורך כל המסע.
=========================== נס 1 
כל יום נהגנו - במפעל סייקלון - לאחר ארוחת צהריים דשנה לצאת לטייל בהפסקת הצהריים לחורשה הקרובה ( כיום  :  מפעל שטראוס )
 
כיוון שמזג האוויר היה קר, האדמה בוצית לאחר גשמים עזים 
- מצאתי את עצמי הולך שם לבדי בשביל .
 
בשמיים עמדו עננים כבדים, אך אף טיפה לא ירדה
כך אני מתקדם בחורשה לבד ולפתע נופלות עיני על אבן
שמשכה את תשומת ליבי
התקרבתי ולהפתעתי אני רואה אבן מלוטשת כמו יהלום גדול -
אבן בקוטר 20 ס"מבגוונים של חום בהיר
מונחת  על השביל
לא חיפשתילא התאמצתי : כמו מתנה משמיים
הרמתי אותההיא הייתה  כבדה מאוד ובראש שלי רצות מחשבות :
 
מה לעשות עם הדבר הזה 
ללא שום היסוס : ידעתי האבן צריכה להגיע :
 
 לבית-אורן - אבל כיצד ? 
======================== נס 2 
מקובל שפגשתי ציין בפני : שמך :  ר א ו ב ן  אורן = ב' אורן (פעמיים אורן)

 יום לפני המציאה השכן בכרמיאל : יואל הורוביץ  (מדריך טיולים )
 תופס אותי בכניסה לבניין - להראות לי שקופיות שצילם באזור "בית-אורן". 
מעולם לא ביקרתי בביתו והוא לוחץ עלי : "בוא תראה - 
לפני שנה הייתה שם שריפה - וכעת הכול פורח.
 
יש שתי מערות באזורמערת אורנית ומערת ספונים,
 
יש חי-בר..כך אנחנו יושבים כל הערב והוא מפליג בתיאור המקום
 ונותן לי עובדות מצולמות מדויקות על גבי שקופיות :
 " 
זה הכביש המוליך לקיבוץכאן נמצא מרכז הרכיבה ,
 
זה הקיוסק ...וזה השער..."
 
צילומים מרהיבים מעולם - לא ביקרתי שם למרות
שאני אוהב מאוד טבע ונופים -למדתי  גיאוגרפיה באוניברסיטת בן גוריון   הפנמתי את תיאוריו 
הודיתי לו והלכתי לביתי.
=====================================
כשראיתי את האבן המופלאה, "מתנה משמיים " 
הדבר הראשון שהבזיק במוחי לקחת אותה לבית אורן
ללא שום היגיון מעשיהאם הלב יודע את האמת?
 
נלמד בהמשך הסיפור.
======================= נס 3 
בכיסי היה מונח מרקר  בצבע צהוב מבריק
ששימש אותי לציון שורות שגויות בפקודות למחשב
כיוון שלאבן היו פאות חלקות ( כמו לחי של תינוק )
 
בקלות רבה רשמתי עליה בצהוב
באותיות דפוס גדולות : "בית-אורן ".
 
פסעתי אל הכביש הסמוך ונעמדתי לתפוס טרמפ
הכביש הוא בירידה ואין שום סיבה שבעולם שמישהו יעצור שם
אני עומד ומחזיק את האבן
כמו שלט -->  חולפות להן בדיוק 30 שניות :
 
עוצר לי בחור ערבי  -  עם רכב "טרנטה"
 
שלא מסוגל לפתח מהירות ואומר ליכנס !
אני כל כך המום שמישהו אוסף אותי
מתיישב  מאחור ומסתיר את האבן בין רגליי
פיתחתי איתו שיחה והוא סיפר לי ששמו "עלי "
והוא בדרך לעכו למבחנים
הוא לא שואל אותי מאומה על האבן
 ואני כל כך אסיר תודהמוריד את שעון הזהב שלי
 ונותן לו במתנה  . 
בעכו ליד השוק הוא עוצר ואנו נפרדים לשלום
לאחר שהבענו את רחשי הלב על שלום בין העמים.
=================== נס 4 
בדיוק במקום בו ירדתי
אני רואה בתעלה שרוול פלסטיק ארוך בצבע כחול
לקחתי את האבן גלגלתי אותה בתוך הפלסטיק
שהיה מותאם  בדיוק לגודל האבן  
כך אני פוסע לכוון השוק ושומע מרחוק -
 שני סוחרים יהודים רבים ביניהם.
 כאשר הייתי תחת מחסההעננים החלו להמטיר גשם- בלתי פוסק
הרגשתי קור ברגלייםהגרביים היו רטובות מהמאמץ.
 
ניגשתי אל שני הסוחרים שהיו בריב קולני
עשיתי ביניהם סולחה ומיד פרשו בפני שולחן 
"מה תרצה" הכינו לי כוס תה חם ,
 
נתנו לי זוג גרביים חדשות,
גופיה חורפיתנתנו לי כסף לרכבת.
 (
ברצוני לציין שהארנק לא היה ברשותי -השארתי אותו במעיל במפעל).
------------------------------------------------נס 5 
כך אני יושב מתחמם עם כוס התה וכמה עוגיות ,
הגשם כבר פסק ואני שומע את הרכבת מתקרבת
תפסתי את האבן וזינקתי  - הספקתי לקפוץ לתוך הקרון ( אין גדרות ) ->> בדרך לחיפה ! 
הקרון ריק והנה מתיישב לו איש זקן עם זקן לבן - דווקא  לידי
אוכל אגוזים ושקדים . "סבא אני לא רעב " 
 אך 
הוא מתעקש - לתת לי אותם ...
 
הודיתי לו ושמתי אותם בכיסיהרכבת הגיעה לחיפה,
 
ירדתיהקור היה עזשאלתי מתי יש אוטובוס לבית אורן
אמרו לי רק בערב ...
 נכנסתי לבנק -
כדי להתחמם ובידי מטרייה שבורה שמישהו השליך לפח .


------------------------------------ נס 6
נרדמתי על ספסל מרופד ונוח בבנק
בחיקי האבן המוסתרת בגליל פלסטיק מגולגל והמחשבות נודדות... 
התעוררתי לאחר שעה ביקשתי מאנשים לתת לי רק 10 אגורות.
כך התאסף לי הסכום הדרוש ועם ערב התייצבתי בשעה היעודה בתחנה
עליתי על האוטובוס לבית-אורןבחורף החושך מגיע מוקדם
לכן האוטובוס מטפס במעגלים על הר הכרמל ואני איני רואה דבר.

כעבור כשעהעצרנו בתחנה האחרונה - מוריד את הנוסעים ממש בתוך הקיבוץ. אין גדרות ואין בדיקות ...
לא מכיר אף אחד ,הבטן מקרקרת מרעב וקור 
ואיני יודע מה הלאה.
ליד התחנה עמדה לה עגלה של סופר.
האבן הייתה לי  כבדה 
(יש לי שרירי רגליים חזקים,
- אך כתפיים ממש לא חסונות
),
הנחתי אותה בתוך העגלה צועד בשביל של הקיבוץ...

מולי בא איש מהקיבוץ שואל אותי: "מי אתה"? עניתי לו בתמימות :"אורן".
אה,אורן הוא קופץ עלי בשמחה : "אנחנו מחכים לך כבר יומיים".
השתתקתילא הבנתי את פשר העניין
אמרתי  בלב : שמישהו יקח אותי לביתו קצת להתחמם ויתן לי לאכול.
"
בואהוא קורא לי, "אני אקח אותך לבית של הקב"טלמלא את הטפסים המתאימים"...
טוב,-מוכן  למלא כל טופסרק שיצילו אותי מהקור הזה...
הוא הוביל אותי לביתו של קצין הביטחון שם נמצאים  השמות 
אך מעשה ניסים: באותו היום הקב"ט לא בקיבוץאשתו קיבלה אותי בסבר פנים יפות,
הושיבה אותי ליד האח הבוערת ואני מקבל למלא טפסים -
על עיסוקי כמתכנת -מחשבים.       פה "נפל לי האסימון"...
הסתבר שיומיים לפני כןהתקיים ראיון לאנשים שביקשו להצטרף לקיבוץ אורן.
כולם הגיעוחוץ מאורן (לא אני כמובן - ).
כיוון שכבר הפשרתי והייתי מוכן להמשיך במסעמילאתי את הטפסים בתור ראובן אורן - במקצועי כאיש מחשבים 
ואז היא בישרה לי : "בוא -הולכים לחדר האוכל " ( אוכל - קדימה אוכל...)
------------------------------------------------- נס 7
כאן אני רוצה לספר : למרות שלא הייתי אז עם כיפהבאתי ממשפחה מסורתיתבבית ,אבא שלא ידע עברית היה יושב ליד הנרות ביום ששי ובוכה ביידיש :" גוטניו-גוטניואלוהיםתרחם על עם ישראל.
מפיו שמעתי סיפורי הישרדות מופלאים : 
כיצד נפל לתוך נהר קפוא עם עגלה מלאה שקי קמח ,רתומה לשני שוורים
וכך במעלה הנהר הוא הצליח להיחלץ ולהציל את המטען היקר 
תוך שהוא קורא בשמותיהם : " צובּ צוֹבֶּה"...

באותם הימים ,ברוסיה הלבנה ,הכול היה מכוסה שלג ,
אנשים הסתובבו עם בטן נפוחה מרעב - ונאלצו אפילו
לחפור ולהוציא סוס מת כדי לאכול אותו.
אמיששרדה את השואה בדרך נססיפרה כיצד שפתיה מלמלו פרקי תהיליםאותם ידעה בעל פה וכך ניצלו חייה -כי גוף כבר לא היה שם- רק שיניים מתפוררות ...(נזרקה מבית עשיר מאוד - לבית יתומים )

בחדר האוכלמילאתי את כרסי בכל-טוב ב"ה
מכיוון שהיה ערב יום חמישיראיתי -  את המנורה של שבת,
עם הנרות מוכנים להדלקה.
לפתע כבו האורותחושך מוחלט בכל האזור ( בגלל הברקים ) ואני קורא להם
 : "תביאו את המנורה של שבת ". 
--->> הדליקו את הנרות 
וכאשר המנורה דלקהמיד חזר האור !
--------------------------------------------------- נס 8
כעת שואלים אותי : " איפה אתה רוצה לישון" ?
השעה הייתה מאוחרתאין שום רכב בסביבה ובחוץ מזג אוויר שמבשר סערה חזקה).
איני יודע למה אבל משום מה נפלט לי משפט - מתובל בחוש הומור 
"כל כך קר : תשימו אותי לישון  אפילו עם קיבוצניקית  -על הגג..."
 פתאום כולם החלו מתלחשים ביניהם 
ונוצרה מהומה ,
 ואז אומרת לי אשת הקב"ט: "תראה אנחנו לא רוצים שתישאר בקיבוץהקב"ט איננו ולכן אנו מבקשים ממך לצאת דרך השער הראשי".
"טוב" אני עונה בשמחהמלווה אותי בחור גברתן עד השער ונפרד ממני לשלום.
שלום שלום - אל תבוא לי בחלום...
אני בביטחון רב צועד עם האבן והמטרייה השבורה במורד הכבישכאילו שאני בלב דיזינגוף..
אין נפש חיה חושך,
אף רכב לא עובר וגם לא יעבור שם ,
רוחות עזות ואני צועד בקלילות ובביטחון (לפחות הבטן מלאה),
כאילו שמישהו אוחז בי בחוטים מלמעלה ומוליך אותיאבל לאן ?

פסעתי זמן קצרולפתע אני רואה בצד עץ אורן ענק.
מכיוון שהאבן הייתה כבדה ליהוצאתי אותה משרוול הפלסטיק 
והנחתי אותה ליד העץ

----------------------------------- נס 9
ברגע שהאבן חשופהגם אני חשוף
מתחיל גשם עז ואני מסתתר מאחורי העץ,
מתגונן עם המטרייה השבורה וכלום לא עוזר
אני נרטב עד לשד עצמותיהקיבוץ במרחק מטרים מאחור,
אך אני מחליט להמשיך הלאה !
 ( יש לי מפת הישרדות בראש ) 
 

המשכתי ומיד נתקלתי בקיוסקאני מנסה את החלון הקידמי שלו,
הוא פתוחנכנסתי פנימה ואני מחפשהאם יש נר או משהו ?
הכול ריקאני יוצא מאוכזב וממשיך הלאה

מסביב חושך ואני רואה מרחוק את מרכז הרכיבה
 ( הסוסים - והחמורים : בשינה עמוקה )

 איני יודע האם יש שם שומרכך אני מתקדם בחושך ובגשם
פחדתי שהשומר יכניס לי כדור בראש לכן 
אני בוכה וצועק: "יהודים הצילו יהודים ! ", אין איש ואין עונה.
הגעתי עד למחסן ציוד - בוטקה - שהיה שם כיום המבנה הקטן הוסר),
השייך למרכז הרכיבהאני בודק את החלון הקטן
הוא נפתח בקלותאני משתחל פנימה ושם אני מוצא 
את כל מה שהיה דרוש לי 

רצועות של פרווה שעוטפים בהן את רגלי הסוסים
עטפתי את כל הגוף-הייתי קפוא לחלוטין !
היו שם כובעים גדולים של סייסים עם פרווה לחימום האוזניים
התעטפתיהיה שם ניילון שקוף עבה גדול שהתעטפתי בו כמו שמיכה,
נשכבתי על הקשבכיס היו לי כמה אגוזים שנתן לי הזקן המופלא ברכבת 
אכלתי אותם - ותוך דקות נרדמתי ישן שינה מתוקה כמו תינוק בעריסה.
--------------------------------------נס 10
ישנתי רצוף עד עלות השחר
קמתי ואני רואה בחוץעולם קפוא.
הקור היה עז ואיש לא נראה בחוץ
השארתי עלי את כל הציודלא יכולתי להוריד מאומה
יצאתי עטוף בכובע והניילון הגדול. 

בחוץ ראיתי שלט  לכיוון ת"א
הכול היה ריקמסביב אין נפש חיה
חשבתי על כך שהורי הגרים במרכז הארץ
בוודאי מודאגים לאן נעלמתי - ולכן החלטתי לעצור טרמפ בכיוון.
עמדתי על הכביש וכעבור דקות הגיע רכב מסחרי
עבר אותי בכמה מטריםעצר ונסע לאחור 
היה זה אנדרובחור צעיר ומקסים דובר אנגלית
ששהה במרכז המתנדבים בעוספייה 
הוא התנצל ואמר: "נראית כל כך מוזר עם הניילון הגדול 
שעטף אותך
אבל אז ראיתי את כובע הסייסים שלך 
והבנתי שאתה ממרכז הרכיבה
."

הודיתי לו וחקרתי לאן פניו מועדות
הסתבר שאמו בדיוק הגיעה מאנגליה לבקר אותו 
וכעת הוא נוסע לאסוף אותה משדה התעופה "בן גוריון"

הכבישים היו ריקים כמעט לחלוטין ואנחנו טסנו כמו על כנפי נשרים.
הגענו לצומת בני-עטרות הוא נותן לי כמה שקלים עבור האוטובוס ונפרדנו 
(כעבור זמן נפגשנו שוב בביתי). עליתי על האוטובוס והנהג אומר לי 
"
זה בסדרתעלה עם הניילון הגדולאתה הנוסע היחיד". כל כך קר היה
בבוקר התייצבתי בבית הורידופק בדלת. ..
אבי פתח ופתאום הוא רואה לפניו כמו מישהושהגיע מרוסיה
הוא פרץ בבכי ואני מרגיע אותו: "אבא זה בסדראני חי ! ".
נחתי אצלם בסוף שבוע וחזרתי לעבודה ביום ראשון 
כאילו כלום לא קרה - 
בתחושה מוזרה שאבן נגולה מעל ליבי...
הערה
 אבי עשה מעשה שנראה לי מוזר מאוד
הוא מאוד העריך ציוד וכלים (בתור מכונאי שידע לפרק מנוע שלם 
ולהרכיב אותו בעצמו
עם השכלה פורמלית מינימלית 
אותה רכש לאחר מלחמת העולם השנייה
). 
לקח את כל הציוד שהיה עמי ושרף אותו באש,
בלי להתייעץ אתי ( אולי זה הזכיר לו תמונות נשכחות )

כילד בכור הוא הציל את כל משפחתו כאשר בעקבות חלום שחלם
קם ורץ לאביו להזהיר : מטוס של הגרמנים עומד להפציץ את המקום,
כך הם נסו על נפשם רואים מרחוק את המחזה הנורא.

אמו שהייתה בת של רבנים בעיירה ברנוביץ’התחתנה עם עגלון...
זוג מוזר בעולם הייחוס של פעםאולם הסתבר שהיה קריטי 
להמשך השושלת כיוון -
 
שהם ברחו עם סוס אחד עד טשקנט בדרום בדרכם לא"י
============================
כעבור כמה שניםחזרתי לבית-אורן וראיתי שהאבן כבר לא שם.
כנראה המשיכה במסעה המוזר.
נראה שאני העברתי אותה רק קטע אחד,
מי שהיה צריך לראות אותה המשיך את דרכה.
בתפילת ראש חודש : "אבן מאסו הבונים הייתה (תהייה) לראש פינה".
----------------------------------------------------------
כעבור שניםכשחזרתי לבית אורןהייתי כבר אחר
גם אני התחלתי במסע לחיפוש עצמי.
הבנתי שעברתי חוויה שהיא גדולה ממני,
אבל השאלה שהטרידה את מנוחתילמה אני?
הבנתי שאם מישהו אחר היה רואה את האבן,
היה חומד אותה לעצמו או מוכר אותה בכסף
אני כשראיתי אותההבנתי שיש פה משהו אחר.

עשיתי את המסע לבית אורן ללא היסוס תוך נטילת סיכונים,
בקשיים מרובים ,אבל לא וויתרתי
אבי שהיה איש מוצק וחזק מאוד ( 100 ק"ג ביד אחת תמיד צחק  בפני אמי :
מה הבאת לעולם ? - בחור ישיבה ..." 
הוא לא הבין איך נולד לו ילד עם כתפיים חלושות שכותב שירים...
(
ארץ קשה מולידה אנשים קשיםשם ברוסיה לא היה לי סיכוי  לשרוד !
בתור בכור - אבי היה זה שדאג לשני אחיו >>היה אוסף קליפות של ירקות בשוק כדי להכין מרק ).
כך זכיתי להיות ילד רוחני שעולמו הפנימי כלל שמיעת פרקי חזנות של רבנים של פעם ( קוסוביצקי ) שקורעים לך את הלב בשירת תפילה כאובה ...
--- ומרדף אחרי צרצרים בחצר

אני זוכר יללות של תנים בלילהאיזו ילדות מאושרת ללא טלוויזיה.

בהצלחה ,לכל מי שמצטרף למסע לגילוי האור.

------------------------
סיכום : 

יש פתגם שאומר :לא יגעת ומצאת -אל תאמין .יגעת ומצאת תאמין ….

ובכןהאבן שנתגלתה לי -ללא מאמץ – 
נשארה בבית אורן,
אולם כעבור שנים של תהליך ארוך של חזרה בתשובה-
הפכתי לכלי של אור פנימי .
---------------------------------
כאשר חזרתי לעבוד במפעל-הבנתי שחל בי שינוי רב.
התחלתי לחפש את האמת הפנימית-נמאס לי מהצביעות והמשחקים
כתבתי שלט גדול בלוח המודעות 
" אנו אנשי המפעל מתחייבים בזאת להפסיק לגנוב ולהפסיק לחמוד בעיניים..." 
חתמתי את שמי המלא בדף והותרתי מקום לחתימות נוספות.

כמובן -שאף אחד לא חתם ורק איש מהמוסך בא אלי ואמר
אורן אנחנו גנבנו הרבה יותר ממך -אבל אין לנו את האומץ…."
לא הסתרתי דבר באתי למנהל שלי :
אלו הדברים שגנבתי" כל מיני ציוד משרדי שנגנב כלאחר יד.

המנהל ניצן שחיבב אותי אמר לי -" אורןתעזובתשכח מזה."
אולם אני הייתי חדור אמונה בצדקת הדרך ולא וויתרתי….
הרגשתי שאני מתמלא כוחות רוחניים -שממלאים את כל ישותי.
כך התחזקתי מיום ליום-ממשיך לקבל את האור הגדול -שהציף אותי.

באותה תקופה נכנסו בי מנגינות שחיברתי על פסוקים בתהלים -
הנפש מדברת…אשרי האיש

תובנות על מסע בית-אורן 

ישנם כמה מאורעות במסע שעברתי שנראה שיש להם משמעות עמוקה :
הריב הקולני בין הסוחרים היהודים

העובדה שעזרו לי מוסלמי ונוצרי-ואילו היהודים אמרו לי 
צא מהקיבוץ ושלחו אותי אל תוך הלילה…,

העובדה שחושך שרר בכל בית אורן-כשגמרתי לאכול -
ורק כאשר הדליקו את נרות שבת :חזר אור…
 
ולמה כל זה קרה בבית
-אורן-כל אלה מסתבר
יש להם משמעות נסתרת לימינו אלה 
!!!
(
מדברים איתנו משמיים ברמזים)

אנו נמצאים כעת בתקופה 
שהיא בעת חשיבות רבה לגבי עתידנו.
הטלטלה העוברת על כל האומה -
כולל ראשיה -באה כדי להכין את העם 
לקראת המהלך המשמעותי
.
אנו נמצאים כעת בחושך -
אולם האור עתיד לפרוץ…
כמו בחיי אדם
-מי שחי בבינוניות -נשאר בה -
אולם מי ששקע תהומות ידע להגיע לגבהים…
כך גם בחיי האומה 
:מכינים אותנו לקראת המהלך הגדול.
כפי שמוזכר בנבואה -כל מה שהובטח לעם ישראל בזכות האבות א-ברהם,י-צחק,י-עקב,
והאמהות : 
ש-רה,ר-בקה,ר-חל,ל-אה (ראשי תיבותי-ש-ר-א-ל)

יתגשם לעינינו - אולם כדי שנהיה ראויים לכך -
עלינו לעבור מסע בדרך לגילוי האור.
כאשר אתה אומר שמע  י-ש-ר-א-ל  ה’ אלוהינו ה’ אחד "
אתה מתקשר אל האנרגיות הרוחניות -כולן.

ניתן לראות כמה אנשים חוזרים היום בתשובה 
ומגלים את המקורות והשורשים שלהם
.
 החיים החומריים-
אין בהם כדי לתת סיפוק.

אדם שלומד תורה וקבלה -מרגיש הרבה יותר שלם.
כמובן לא צריך לזנוח את עולם העשייה -
על התורה ועל העבודה אולם לא לשקוע לתוך מערבולת
של רדיפה אין
-סופית אחר עושר שאינו מוביל לשום מקום…

במשך השנים פגשתי הרבה חוזרים בתשובה
שסיפרו לי כיצד חייהם הפכו לבעלי משמעות
.
(
עליך לצעוד לאט-בקצב שלך-כי האור הזה הוא גדול מאוד 
ועלול אפילו לסנוור…)

כוון שנפתחתי אליהם -מיד סיפרו לי אלו ניסים ונפלאות הראו להם…

פעם בזמן התפילה נפלו עיני על השלט המוצב בבית הכנסת
:" דע לפני מי אתה עומד 
ומיד התחלפו להן האותיות כמו במערבולת 
ונוצר במוחי המשפט 
: עד לפני -ים אתה דומע …
(אני היהודי-עד לפני הקב"הההיסטוריה שלי היא כמו ים של דמעות 
ומיד פרצתי בבכי בתפילה

אחד סיפר לי כיצד פגש את אליהו הנביא 
,אחר ראה את מרדכי היהודי (לכל חוזר בתשובה מראים נס גלוי… )

כך הלכו ונפרשו בפני סיפורים רביםכולם אמת לאמיתה .
פשוט משמיים רוצים להגיד לנו :
תתכוננו-תשתנו-תהפכו לכלי של אור-כדי שתהיו מוכנים לשלב הבא.

חשבתי לעצמי :יהודי תמיד עושה דווקא .למה?
כי יש לו כוחות נפש גדולים וכאשר אלה אינם מחוברים לרוחניות -
הוא הולך ונופל מוסרית... אנשים הורגים זה את זה בשביל מקום-חנייה.

לאן הגענושחיתויות מכל עבר .אך אל יאוש -יש תקווה .
למזלינו יש לנו אבא בשמיים שאוהב אותנו -
בזכות אבותינו -ולכן נזכה לאט לאט להיטהר ולחזור למורשת הדורות
כך הגעתי לראשי תיבות של חב"ד(= ח-כמהב-ינהד-עת) :
----------------------------------->>> ח-וזרים ב-תשובה ד-ווקא…

אם תסתכלו על פניו של יהודי 
-תראו שאור שפוך על פניו…
כאשר הוא בתפילה או לימוד התורה.
איזה עוצמות נפש -איזו הקרבה… הקב"ה-אנחנו אוהבים אותך !!!

שגריר איראן בדמשק יצא בהצהרה :
כל הסימנים מראים שהשמדתה של ישראל -היא דבר אפשרי". 
הוא הדגיש כי :" זאת לא הערכה 
,כל הסימנים מראים שבעתיד הקרוב קיימת אפשרות שהדבר יוגשם". 
ובכןאנו עם ישראל-לא מפחדים (תהלים נגד טילים)
המלחמה תהייה קשה -
אך זו תהיה המלחמה האחרונה -שבסופה נזכה לא"י השלימה -
כמובן עם עזרה רבה משמיים...

 
סיפר לי מנהל בנק שהשתתף במלחמת ששת-הימים שהייתה מלחמת בזק -כיצד 
בפאתי רצועת עזה הם נקלעו למצב קשה 
כאשר הכוחות התקדמו בשטף ועם לילה חנו על איזו 
גבעה
עם שחרכאשר פקחו את העיניים -גילו להפתעתם
שהם קרובים אל ביצורים של כוחות האויב 
וכעת הם כמו ברווזים במטווח
-
אם יתקדמו הם נידונים לכליה
כוון שלפניהם מחפורות מבוצרות 
ואם יברחו -  ירעישו - יגלו זאת ויהרגו בהם… 
מה לעשות 
?
קם המפקד ואמר : " חכו אני מתפלל לקב"ה. "
הוא סיים ואמר לכולם - להסתער קדימה…

כמה כדורים נורו עליהם 
א-פ-ס…
החיילים ההמומים השתלטו על הערבים וכאשר חקרו אותם 
-
למה לא ירו ?סיפרו בפחד :אמנם ראינו אתכם רצים אלינו -
אנשים בכמות  פחותה מכוחותינו -
אולם משמיים ראינו פתאום מלאכים בלבן מתנפלים עלינו-אז ברחנו…
-כך בשישה ימים זכינו בניצחון  -
אולם האמת היא נלחמו לנו גם משמיים…בזכות האחדות 

למהלך הבא -של הגאולה -לא כולם ירצו להצטרף
חלק לא ירצו לעבור לשלב הרוחני.

גם במצרים-כאשר ראו את כל הניסים של מכות מצרים 
-הרבה פקפקו -כי לא היו כלי מתאים להכיל את האור הרוחני.
חלק אמרו למשה :לאןיש לך מפה-מצפן-לאיפהלמדבר

כך יהיה גם בגילוי המשיח -יגידו לו 
-מי אתה לא תודה -אין צורך…אנחנו נסתדר כאן-
עם סיר הבשר…
--------------------
"מסע בית-אורן" : יש לו משמעות שהיא מעבר לניגלה.
זכיתי לעבור את התהליך -הקשה-כי הקב"ה 
אשר רואה ללבב 
-ידע על מי הוא מטיל את המשימה 
-וכמה אני מוכן להקריב עבור עם ישראל… 
אני אדם פשוט 
-עם עליות ומורדות-
אך חי במודעות עמוקה יותר ומודע כיום להמשך הדרך 
-----------
כל נפילה היא לצורך עלייה גבוה יותר
אני לא היחיד בנושא
פגשתי הרבה טובים ממני שקיבלו מסרים לעם ישראל
-אך חלקם חושש להיחשף-פן מה יגידו…
זה לא מקובל...


תודה לך הקב"התודה שאתה שומר ומקיים את כל מה שהבטחת לנו :
גם אם קשה לנו הדרך
-התוצאה שווהכמו לידה של תינוק-המלווה בצירים קשים -
אך בסופה זוכים בברכה ואושר…
הלוואי נזכה לכך בקרוב 
-אמן ואמןהערבים לוחצים אותנו ,
אולם כמו שכדי להפיק שמן טוב צריך ללחוץ את גרעין הזית -
כך נשמתו של היהודי מתגלית כאשר לוחצים את גרעין-האמת הפנימית שבו 
-כי כל יהודי יש בו ניצוץ !

נקווה שנזכה לעבור את התהליך ברחמים רבים 
-בזכות גל התשובה הגדול המתגלה בדורנו.
כן אנחנו עוד נהיה אור לגויים
וכמו שנכתב על בית המקדש שיקום 
:"ביתי-בית תפילה יקרא לכל העמים".

ומה הקשר לבית אור-ןן=50 היא הדרגה הגבוהה ביותר של רוחניות.

כאשר אנו שומעים לחן שנכנס לנו ללב אנו קרובים למדרגה הזאת

הקב"ה רוצה רק את הלב שלנו => ואהבת את ה’ אלוהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך…
מדברים איתנו משמיים בסימנים
-צריך רק לשים לב מעבר לניגלה -ואז נגלה…

בה צ ל ח ה -לכל מי שמצטרף למסע לגילוי האור -- -
כל החידושים שניגלו לי ב"ה :

87814=www.hidush.co.il/hidush.asp?id


להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
דיונים - תשובות ותגובות (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה
ציורים לפרשת שבוע