רבותינו אמרו "הכל הולך אחר הראש".
31/3/2021
רבותינו אמרו "הכל הולך אחר הראש". את ההגדה של פסח אנו מתחילים באמירת "הא לחמא עניא", על לחם העוני אותו אכלו אבותינו במצרים, במהלכו אומרים "כל דכפין ייתי ויכול". בפשטות מדובר על החיוב בהכנסת אורחים או תרומת קמחא דפסחא לנזקקים, אבל ננסה בנוסף לקחת את הדברים בצורה עמוקה יותר, כל אחד אל תוך ביתו.
נוראות כתב בספר "תולדות צבי" לרבי שמואל צבי הורוביץ, האדמו״ר מספינקא זצ״ל, שעיקר ליל הסדר הוא ׳כל דכפין
ייתי ויכול׳, ומשמעו שבעל הבית מכניס את כולם לביתו, אין אחד שנשאר בחוץ, כולם מרגישים טובים באותה המידה. כל הסובבים את השולחן צריכים להרגיש "בבית" במהלך לילה קדוש זה, והדרך היחידה להגיע לכך היא ע״י עין טובה, שהרי בזכות ההסתכלות הזו, גם ייצאו עם ישראל לעתיד לבוא מן הגלות, שנאמר: "כי עין בעין יראו בשוב ה׳ ציון" (ישעיה נב)
אמרו רבותינו (שבת קכז): "ששה דברים אדם אוכל מסירותיהן בעולם הזה והקרן קיימת לו לעולם הבא, ואלו הן: הכנסת אורחים, ביקור חולים, עיון תפילה, השכמת בית המדרש,
המגדל בניו לתלמוד תורה והדן את חבירו לכף זכות"
- דברים נפלאים! כששאלו את הרב שטיינמן זצ״ל:
"מכל הרשימה הזאת, מה הדבר הקשה ביותר ליישם?". השיב הרב: "לדון את חבירו לכף זכות".
זהו אחד הדברים הקשים שבתורה. לראות מישהו שאנחנו לא מסתדרים איתו ואפילו פגועים ממנו, והדברים שכיחים בין בני הבית, ואחרי כל זה לנסות להבין אותו ולגלות הבנה ולראות אותו בעין טובה. בודאי שאם רבותינו ציוו אותנו על כך זה אפשרי! ועל ידי זה זוכים לאכול מפירותיהם בעולם הזה.
המשמעות של אוכל מפירותיהם בעולם הזה היא מידה כנגד מידה, לדוגמא אדם שהזמין ספר תורה כשם שאם ידע האדם להתחשב ולראות בעין טובה גם את מי שלא ראוי, גם בשמים יתחשבו בו ויסתכלו עליו בעין טובה. כמו שאמר הפסוק, שעל ידי העין הטובה הזאת זוכים לשיבת ציון, וכשם שהפסוק מדבר על גאולת עם ישראל בכלל, ודאי שהישועה הפרטית של כל אחד ואחד תלויה בזה, שתהיה לו עין טובה לכל אחד, וכמו שאומר הזוהר הקדוש "מאן דבריך בעין טובה, ברכתא יתקיים" - מי שיש לו הסתכלות טובה זוכה שברכותיו ותפילותיו יתקיימו ומה שיבקש יקבל.
סיפר הגאון רבי יצחק זילברשטיין שליט״א: לפני חול המועד פסח תשס״ז הגיעה פקידה מאחד הבנקים הגדולים בבני ברק, וסיפרה שהעובדים במחלקה שלה נתקפו לאחרונה בכאבי רגלים, ואיש אינו יודע את פשר הדבר. "יש אנשים החוששים להגיע לבנק", ספרה בחרדה ואמרה W שכאשר החלו עוד ועוד אנשים לחוש בדבר, היא הגיעה לשאול את ■ הרבנית קנייבסקי ע״ה, והרבנית שאלה את עצת מרן רבי חיים שליט״א.
הגר״ח ביקש לשאול האם הסניף עובד כרגיל בימי חול המועד. האישה ־.. השיבה שאכן, והוסיפה שכך נהוג בכל הבנקים בארץ. השיב הרב שליט״א tgp שכל עוד ימשיכו לעבוד בימי חול המועד לא ייפסקו הכאבים! הפקידה ■ חזרה אל מנהל הבנק, וסיפרה לו את הדברים. וראה זה פלא, המנהל הודיע מיידית שהוא מוכן לצמצם את העבודה, ולעסוק רק ב׳דבר האבר,. חזרה '■ הפקידה לביתו של הגר״ח, והעבירה את תשובת המנהל. הגר״ח מסר ®ז שילכו לשאול רב ומורה הוראה, ואם יינתן לכך אישור הלכתי, יסתדרו העניינים. "זו הסיבה שבאתי עתה אל הרב" (לרבי יצחק זילברשטיין שליט״א), סיפרה הפקידה, וביקשה אישור הלכתי לכך.
ואכן, בו ביום נשלח מכתב מטעם המנהל אל לקוחות הבנק, ובו מפורטת ר%. ההחלטה התקדימית. תחת הכותרת ׳פעילות מצומצמת בימי חול המועד
- פסח תשס״ז׳, כותב המנהל בזו הלשון: "הרינו מתכבדים להודיעכם כי י. בהתאם להנחיית גדולי התורה בעירנו, וכדי להימנע ממלאכה מותרת בימי חול המועד, סניפנו יהיה פתוח במתכונת מצומצמת במהלך חול ׳ן®. המועד פסח״. בהמשך המכתב נכתבו השירותים שיינתנו בבנק כגון ׳מתן עזרה למקרים דחופים בלבד, במטרה למנוע דבר האבר מלקוחותינו׳, ולכן נכתב ׳יש לבצע את הפעילות השוטפת בטרם כניסת החג, ולהימנע ככל האפשר מביקור בסניף במהלך ימי חול המועד׳.
מספר הרב זילברשטיין - שאלתי את גיסי הרב קנייבסקי שליט״א מה המקור לתשובתו. מרן הגר״ח השיב לי שהמקור שלו מירושלמי במסכת מעשר שני, סוף פרק ד׳, אומרת הגמרא שבאו אנשים לרבי עקיבא וסיפרו י;?.’ שחלמו על שינויים ברגליהם, ורבי עקיבא פתר את החלום בענייני הרגל ■ (החג). במדרש מופיע נוסח ברור יותר, שרבי עקיבא אמר ׳רגל תמורת רגל׳, דהיינו שרגליו של האדם הם כמראה למעשיו
בימי החג.
וראה זה פלא הכאבים אכן החלו לחלוף במהירות לכל העובדים.
אשרי אדם הזוכה להיוועץ בגדולי הדור שליט״א, ומייחל לעצתם
והדרכתם, ואשרי הדור שגדוליו .־
מכוונים אותו לדעת תורה צרופה. ואשרי עמך בית ישראל הנזהרים שלא לעסוק במלאכתם בימי חול המועד ולקדשם כראוי.
להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
דיונים - תשובות ותגובות (0)
