פרשת נח   לעילוי נשמת דוד ליאור פרחי הי"ד ורחבעם זאבי הי"ד ולעילוי נשמת סבתי יהודית נוסרת בת אברהם ע"ה

לאחר שנפסק המבול ולאחר שנח ומשפחתו ובעלי החיים יוצאים מהתיבה והקב"ה כורת ברית עולם עם נח ועם הנבראים,נח נוטע כרם:"וַיָחֶל נח איש האדמה וַיִטַע כָּרֶם"(בראשית ט,כ)לכאורה המילה"ויחל" מיותרת -למה לא כתוב פשוט "ויטע נח כרם"? רש"י(שם)כותב שנח:"עשה עצמו חולין..שהיה לו לעסוק תחילה בנטיעה אחרת"-איזו נטיעה?נטיעה שהיא לצורך תיקון העולם ולא לצורך שכרות והנאת עצמו(שמסופר מיד אחר כך שנח השתכר וכו')המעשה שעשה נח-יכול היה להיות מעשה שלקודש,בניה,נטיעה-תיקון העולם. אבל נח בחר לעשות את המעשה הזה למעשה חולין. עפ"י מילון אבן ספיר-חול הוא דבר לא חשוב.אולי-ללא ערך.אבל-חול אינו הפך הקדושה.הוא לא טומאה. אבל הוא יכול להיגרר חלילה למעשי טומאה. הראי"ה קוק זצ"ל כותב:"קידושכל החול שבעולם כולו הייתה שאיפתו של משה רבנו,וכל מגמתו בתפילותיו."(שמונה קבצים ז יד) משה רבנו-רצה לקדש את החול-מכאן שאפשר לעשות דבר שהוא חולין(שהוא ללא ערך) לדבַר חשוב ובעל משמעות.לקודש.ידוע שהרב חנן פורת זצ"ל לא הסכים לקרא למי שאינו שומר תורה ומצוות"חילוני".כשקוראים למישהו "חילוני" בעצם אומרים שכּל מהותוהיא חולין,אין לה ערך.איך אפשר לומר על אדם מישראל שאין לו ערך?!אולי חלק ממעשיו הם חולין-אבל עצם הַוַויתוֹ-נשמתו-היא קדוֹשה!(גם אם הוא קורה לעצמו "חילוני")איך אפשר לאהוב יהודי אחר,להתייחס אליו בנחמדוּת ובאהבה כשאני מתאר אותו בשם כ"כ שִטחי?!הרי הוא נברא בצלם אלוקים!כמו שכותב הראי"ה קוק-שיש בכל יהודי סגולה פנימית-והיא הקדוּשה,ויש את הבחירה-והיא איך שהוא מוציא לפועל את הקדוּשה. ובדור עִקְבָא דִמשיחא:"מתגבר ביותר כֹּח הסגולה..לא מצד הבחירה.."(אגרת תקנ"ה)בדור עקבא דמשיחא-הסגולה שיש ביהודי גדולה!ועם זאת-ההוצאה לפועל של הקדושה היא לפעמים מועטת,אך אין מיעוט ההוצאה לפועל מעידה על גודל הקדושה הטמונה ביהודי!(זאת אומרת-גם אם אינו עושה הרבה מצוות-אין זה מעיד על סגולת הקדושה הגדולה שיש בוֹ!)לכן אי אפשר לקרא למישהו "חילוני"-כי הוא לא כזה!ד"א-חסידי חב"ד נוהגים לקרא לאדם שאינו שומר תורה ומצוות-"עדיין לא שומר תורה ומצוות"..הכוונה-בסוף הוא יחזור למוטב,ואם לא הוא אז בניונכדיו וכו' יחזרו בתשובה-כל העולם הוא בתהליך של חזרה בתשובה. שבת שלום ובשורות טובות!