פולחן העקדה הגיע רגע הניפוץ.

---------------------------------------------

בפרוס עלינו חג ראש השנה הבא עלינו לטובה.

 אני שב והוגה כתמיד באותם רגעים אישיים קשים 

 כשאני מעבר לאחד וכל הקהל  המתפללים מהעבר האחר.

 

אני נעטףבבדידות קשה דווקא בפתחם של התקיעות .

 עת החזן מפייט בחדוות עולם את הפיוט  - הנפסד בעיני של :

 "עת שערי רצון להיפתח".

 אני קם ויוצא מבית הכנסת :מריר מאוכזב ומתוסכל .

 עת עמך ישראל לא מתעורר לשמוע גם קול אחר : המבקש לעקעק את ערך העקדה 

כערך לעצמו.... בעוד בא הוא לעולם כמודל חינוכי הפוך. 

בא לעקור מכל וכל הקרבת אדם לאלוהים....

 מתחם סיפור העקדה הוא בכלל אחר. לסוף הניסיונות נתנסה אברהם בניסיון נאצל ביותר ליידע 

 אם אכן תפס הוא אכן את מהות האלוהות בתדר הנכון .

אותו המרומם את האדם לצלם אלוהים ,שחלילה אין מצב שהאלוהים יזום כליון של בבואתו - האדם.

 

לכן למעשה ציפה האלוהים שכמו בעניין סדום  אברהם יעמוד יתווכח  איתו מרה.

 ואף יוכיח את האל ...... ולא שיגיע לכלל מצב של שליחת יד בנער......

 

אז בגדול ולאשורו של דבר  אברהם נכשל - כשלון חרוץ. 

ובכל זאת היותו המאמין הראשון שהתקשה לעשות סויצ' מושלם מהאמונות הקודמות לאמונתו החדשה. הוא קיבל עידוד מסוייג וברכה ראויה .

 

לימים ישיב הקב"ה מגרונו של ירמיה את האמת  שכלל לא עלה על ליבו שאברהם ייעתר לבקשה המופרכת לשחוט את בנו.

 מדברים אלו של הקב"ה עולה אכזבה רבתי שפולחן העקדה הובן בהפוך  ויהודים מצאו מקום להמשיך להקריב לבעל  כאילו לא האדם כצלם אלוהים עיקר.

 אלא האל המבקש....

 מי שמצקצק ומפטיר עוד מגלומניה . ישאל עצמו  מדוע בכל התורה כולה לא מצא משה כל מקום להדרש לעניין העקדה ואף לרתום אותו כזכות בעבור עם ישראל ......[כפי שעושים כיום]

 יותר מזה גם אף אחד מהנביאים אפילו לא הזכיר אותו לא במפורש ולא ברמז. מלבד ירמיהו בעקיפין : "ולא עלתה על ליבי. בבחינת :

לא התכוונתי כלל בליבי .

 להוותינו עדיין פולחן העקדה תפס לו שביתה שלילית בתודעת היהדות . אם סיפור האגדה היה נלמד ומנותח אחרת היהדות הייתה מתוקנת יותר בהמון מובנים .רבות מהלכות יסוד היו גם נראות אחרות בעיקר  כל אותן ההקרבות של : "ייהרג ואל יעבור",........

 

אז כל אגדת העקדה תפסה מימדים שגויים .

תפסה נפח שלילי :

 כשהקב"ה אומר : "לא עלתה על ליבי הוא מתכוון לומר מעבר לביטוי  בשפתיי כתרגיל חינוכי של הפוך על הפוך . חלילה לא הייתה כל מהות מאחורי הדברים .

, אותה המאופיינת ב"לב"..... [לא עלתה על ליבי].

 

אני בעזר ה', ככל שנה, עם הרעמת קולו של שליח הציבור או התוקע בפתיחת הפיוט : "עת שערי רצון להיפתח". אצא לי החוצה מריר ומתוסכל . להמתיק שיחה עם אלוהיי ולפייסו בדברים שיש עוד תוחלת  ל"מנפצים בעם"...... וכי אכן יש גם שיודעים שגם אם זה קרה.

 הרי שבפועל לא עלתה כן על ליבך.....

 

משה אהרון