chiddush logo

אהרון הכהן מחבר שמים וארץ , לע"נ אבי מורי אברהם משה בן גרציא ז"ל ואהרון הכהן בן יוכבד זצ"ל

נכתב על ידי izik28, 9/7/2021

 בסד


ד"ת להפטרת מטות מסעי א באב התשפא לע"נ אבי מורי אברהם משה בן גרציא ז"ל ואהרון בן יוכבד זצ"ל 

 אהרון הכהן מחבר שמיים וארץ 
----------------------------------------------------
הפטרת  השבת א באב יום פטירת אהרון הכהן זצ"ל    הייתה אמורה להיות " השמים כסאי "  
אך מפאת שלשת השבעות אנו מוסיפים את הפ"ס הראשון והאחרון של הפטרה שמשולב יחד עם ההפטרה רגילה המתחילה בפ"ס, "  כֹּה אָמַר ה" מַה-מָּצְאוּ אֲבוֹתֵיכֶם בִּי עָוֶל--כִּי רָחֲקוּ, מֵעָלָי; וַיֵּלְכוּ אַחֲרֵי הַהֶבֶל, וַיֶּהְבָּלוּ" המלבים מפרש"    מה מצאו אבותיכם", מתחיל להתוכח שתחלה תיכף בעודם במדבר רחקו אבותיהם מעליו וינזרו לבושת, והנה העוזב דבר מפני דבר בהכרח יהיה, או מפני שמצא עול וחסרון בהגוף הנעזב, לעומת זה אמר, "מה מצאו אבותיכם בי עול, אשר" בעבורו "רחקו מעלי", או יהיה מפני המעלה שימצא בדבר שבחר בו עתה, לעומת זה אמר הלא "וילכו אחרי ההבל", או יהיה מפני שהמעשה בעצמה שהיא התמורה והחליפים היא טובה או מעולה אצלו, כמו למשל אם היה עבודת האליל קלה או נעימה יותר, לעמת זה אמר "ויהבלו" שהלא גם המעשה הוא הבל, ור"ל אדם עוזב דבר שלא היה לו אהבה עמו כ"כ, או שהיה אהבתו תלויה בסבה ובטלה הסבה, אבל אחר שזכרתי לך חסד נעוריך בלא סבה, ואהבת כלולותיך אהבה גדולה, ואני לא עזבתיך כי קדש ישראל וכו', וא"כ מה מצאו אבותיכם בי עול וגו': מה שמחזיר אותנו לפרשת ציצית בה נאמר,"  והיה לכם לציצת וראיתם אתו וזכרתם את כל מצות ה" ועשיתם אתם ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם אשר אתם זנים אחריהם" ,הרמבן מקשר את פירוש הפ"ס  ומחברו עם הפ"ס " השמיים כסאי",ואמר ולא תתורו אחרי לבבכם" - להזהיר ממנה שלא יטעו בה וזה הוא שדרשו רבותינו (ספרי שלח קטו) אחרי לבבכם זו המינות אשר אתם זונים זו ע"ז שלא יהרהרו מן התכלת במינות או בע"ז אבל יהיה לכם הכל לציצית וראיתם אותו וזכרתם ואמרו ואחרי עיניכם זו זנות כענין שכתוב ואנכי היודע ועד נאם ה' (ירמיהו כט כג) והמשכיל יבין ובמדרשו של רבי נחוניא בן הקנה בפסוק ויתרון ארץ בכל הוא (קהלת ה ח) ומאי ניהו ארץ דנחצבה ממנו שמים והוא כסאו של הקב"ה והיא אבן יקרה והיא ים החכמה וכנגדה תכלת בטלית ציצית דאמר רבי מאיר מה נשתנה תכלת וכו'"  ,ספר החינוך מסביר את המצוה "  שלא נתור אחר מחשבת הלב וראית העינים, שנאמר (במדבר טו, לט): "וְלֹא תָתוּרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם אֲשֶׁר אַתֶּם זֹנִים אַחֲרֵיהֶם".
ענין לאו זה שנמנענו שלא ניחד מחשבותינו לחשוב בדעות שהם היפך הדעת שהתורה בנויה עליו לפי שאפשר לבוא מתוך כך למינות, אלא אם יעלה על לבו רוח לחשוב באותן דעות הרעים יקצר מחשבתו בהם וישנה לחשוב בדרכי התורה האמתיים והטובים. וכמו כן שלא ירדוף האדם אחר מראה עיניו, ובכלל זה שלא לרדוף אחר תאוות העולם הזה כי אחריתם רעה וכדי בזיון וקצף, וזה שאמרו זכרונם לברכה (ספרי שלח), "וְלֹא תָתוּרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם", זו מינות, "וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם", זו זנות, שנאמר (שופטים יד, ג): "וַיֹּאמֶר שִׁמְשׁוֹן אֶל אָבִיו אוֹתָהּ קַח לִי כִּי הִיא יָשְׁרָה בְּעֵינֵי".
שורש מצוה זו נגלה, כי בזה ישמר האדם מחטוא לה' כל ימיו. והמצוה הזאת באמת יסוד גדול בדת, כי המחשבות הרעות אבות הטומאות, והמעשים ילדיהן, ואם ימות האדם טרם יוליד אין זכר לבנים, נמצאת זאת המניעה שורש שכל הטובות יוצאות ממנה. ודע בני ותהא מרגלא בפומך מה שאמרו זכרונם לברכה (משנה אבות ד, ה), עברה גוררת עברה ומצוה גוררת מצוה, שאם תשית דעתך למלאות תאותך הרעה פעם אחת תמשך אחריה כמה פעמים, ואם תזכה להיות גבור בארץ לכבוש יצרך ולעצום עיניך מראות ברע פעם אחת יקל בעיניך לעשות כן כמה פעמים. כי התאוה תמשוך הבשר כמשוך היין אל שותיו, כי הסובאים לא תשבע נפשם לעולם ביין אבל יתאוו אליו תאוה גדולה, ולפי הרגילם נפשם בו תחזק עליהם תאותם, ולו ישתו שם כוס מים יפוג יקוד אש תאות היין ויערב להם. כן הדבר הזה, כל איש בהרגילו בתאוות ובהתמידו בהן יחזק עליו יצרו הרע יום יום, ובהמנעו מהם ישמח בחלקו תמיד כל היום, ויראה כי האלהים עשה את האדם ישר והמה בקשו חשבונות רבים ללא תועלת של כלום."
העניין מתקשר עם הפ"ס," כה אמר ה" השמים כסאי והארץ הדם רגלי אי זה בית אשר תבנו לי ואי זה מקום מנוחתי  " הרדק מסביר," כה אמר יי' - עתה חזר להוכיח בני דורו הרשעים , והוכיחם על דברי הזבחים עם מעשים רעים כמו שהוכיחם בתחילת הספר גם כן: "למה לי רוב זבחיכם" וגו' (יש' א , יא). אמר: השמים כסאי - כלומר: וכי סבורים אתם , שבבית שאתם מביאים לי שם הזבחים , כי אני שוכן בו , ושיכילני הבית כמו שמכיל גוף? אין זה , כי הנה השמים כסאי והארץ הדום רגלי; כמו שאמר שלמה "הנה השמים ושמי השמים לא יכלכלוך אף כי הבית הזה אשר בניתי" (מ"א ח , כז); אלא אני לא צויתי על הבית שאשכון אני בו , ולא על הזבחים שאוכלם; לא צויתי אלא כדי שיכינו ישראל לבם אלי , ושיהיה להם מקום מיוחד לבא שם להתפלל ולהעלות עולות וזבחים , לעורר לבם לבער המחשבות הרעות ולצרפם כדמות הדבר הנשרף על המזבח. אם כן אתם עושים הרע ובאים לבית וזובחים לפני , הפסדתם הכוונה , ואין זה מצותי ואין אתם עושים בזה רצוני , אלא הפך , ואתם מכעיסים אותי בזה; לפיכך אמר: השמים כסאי. ומה שאמר כסאי - לא שיהיה הוא יתברך גוף שישב בכסא , אלא דרך משל , כמלך שיושב על הכסא ורגליו בשרפרף ומצוה על עמו מה יעשו. והכסא באמת מכובד וטוב יותר מן השרפרף , לפיכך דמה השמים לכסא והארץ להדום רגליו , שהוא השרפרף; וכל מה שבשמים ובארץ הוא סבה לכל , והכל נעשה במצותו ובגזרתו מהעליונים אל התחתונים. ואי זה מקום - כפל עניין במלות שונות.".
הקב"ה מלא כל הארץ כבודו, כל פינה בעולם מלאה בקדושתו  יתברך! האם אנו רואים  ומרגישים בקדושה זו? או הולכים אחר ההבל? מה נגיד ביום הדין?  ,היום הוא יום פטירת אהרון הכהן עליו נאמר 
במסכת אבות (א, יב) נאמר: "הווי מתלמידיו של אהרן אוהב שלום ורודף שלום". באבות דרבי נתן (יב, ג) מתוארת שיטתו של אהרן: "שני בני אדם שעשו מריבה זה עם זה, הלך אהרן וישב אצל אחד מהם. אמר לו: "בני, ראה חברך מהו אומר, מטרף את לבו וקורע את בגדיו, אומר 'אוי לי, היאך אשא את עיני ואראה את חברי, בושתי הימנו שאני הוא שסרחתי עליו'". הוא יושב אצלו עד שמסיר קנאה מלבו. והולך אהרן ויושב אצל האחר, ואומר לו: "בני ראה חברך מהו אומר, מטרף את לבו וקורע את בגדיו, ואומר 'אוי לי היאך אשא את עיני ואראה את חברי, בושתי הימנו שאני הוא שסרחתי עליו'". הוא יושב אצלו עד שמסיר קנאה מלבו. וכשנפגשו זה בזה, גפפו ונשקו זה לזה". עד ימינו נחשב אהרן הכהן לסמל של אהבת הבריות ורדיפת שלום...." אהרון חיבר שמיים וארץ בכך השכין שלום בין ישראל לאיהם שבשמיים ובין איש לרעהו , שהרי מידת השלום חשובה מכל! אמר רבי שמעון בן חלפתא, לא מצא הקדוש ברוך הוא כלי מחזיק ברכה לישראל אלא השלום, שנאמר (תהלים כט) "ה' עוז לעמו יתן ה' יברך את עמו בשלום"
זוכרים את פנחס? הנה תזכורת נוספת,"פִּינְחָס בֶּן אֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן הַכֹּהֵן" אמר הקדוש ברוך הוא בדין הוא שיטול שכרו.
"לָכֵן אֱמֹר הִנְנִי נֹתֵן לוֹ אֶת בְּרִיתִי שָׁלוֹם" גדול השלום שנתן לפנחס שאין העולם מתנהג אלא בשלום והתורה כולה שלום שנאמר (משלי ג, יז): "דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום" ואם בא אדם מן הדרך שואלין לו שלום וכן שחרית שואלין לו שלום ובאמש כך שואלין בשלום שמע ישראל חותמין פורס סוכת שלום על עמו התפלה חותמין בשלום בברכת כהנים חותמין בשלום.
אר"ש בן חלפתא *אין כלי מחזיק ברכה אלא שלום שנאמר (תהלים כט, יא): "ה' עוז לעמו יתן ה' יברך את עמו בשלום":    מה שמחזיר אותנו לאהרון הכהן  ,קראו ושימו לב"  על פי המובא באבות דרבי נתן, אהרן הכהן היה ה'מטפל' הזוגי הראשון הידוע לנו, הצלחתו הייתה יוצאת מן הכלל. ניתן ללמוד זאת מהנאמר עליו באבות דרבי נתן (פרק י"ב) שהיו בישראל (בדור המדבר) אלפי ילדים שנקרא שמם 'אהרן', מדוע? מפני שאלמלא אהרן הם לא היו באים לעולם! שהיה אהרן משים שלום בין איש לאשתו ובעקבות השלום נולדו הילדים הללו, כאות הוקרה לאהרן, קראו ההורים את שם בנם כשמו, בהתחשב בעובדה שהבנות הן לכל הפחות חצי מאוכלוסיית העולם, הרי שמול אלפי הבנים שנקראו 'אהרן', נולדו גם אלפי בנות ואם נוסיף על זה את הסבירות שחלק מ'ההצלחות' של אהרן לא באו לידי ביטוי בלידת ילדים מכל סיבה שהיא, הרי ש'במבחן התוצאה' אהרן הצליח להביא מזור לאלפים רבים של זוגות ולהעמיד אותם על דרך סלולה בקשר הזוגי שלהם."
,אם נלך בדרכו של אהרון הכהן , נקרב ולא נרחיק ! [שמתם לב שהקרונה חזרה בדיוק בימי בין המצרים??]  נחבר שמיים וארץ  באמת , נרגיש את נוכחות הקב"ה בכל מקום וכל רגע ,  לא נלך אחרי הנחש אלא אחרי החושן שהיה על לב אהרון , נזכה לחזות בבניין המקדש השלישי  במהרה ! בקלות אמן! חודש טוב!! 

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
דיונים - תשובות ותגובות (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה
ציורים לפרשת שבוע