chiddush logo

"למען ייטב לך" - חינוך לטוב

נכתב על ידי איתיאל, 19/7/2021

אחד ההבדלים בין עשרות הדיברות שבפרשת יתרו לאלו שבפרשת ואתחנן הוא הנימוק למצוות כיבוד הורים:


"כבד את אביך ואת אמך כאשר ציווך ה' אלוקיך, למען יאריכון ימיך ולמען ייטב לך על האדמה וכו'".

המדרש עומד על כך ואומר:
"גדולים הן לוחות שניות יתר מן הראשונות. שהשניות נאמר בהן "טוב", שנאמר: "ולמען ייטב לך"; והראשונות לא נאמר בהן טוב".

ובגמרא (בבא קמא נד:) נאמר:
שאל רבי חנינא בן עגיל את רבי חייא בר אבא: מפני מה בדברות הראשונות לא נאמר בהם "טוב", ובדברות האחרונות נאמר בהם "טוב"? אמר לו: עד שאתה שואלני למה נאמר בהם טוב, שאלני אם נאמר בהן טוב אם לאו, שאיני יודע אם נאמר בהן טוב אם לאו. כְּלָךְ אצל ר' תנחום בר חנילאי, שהיה רגיל אצל ר' יהושע בן לוי, שהיה בקי באגדה. אזל לגביה, א"ל: ממנו לא שמעתי, אלא כך אמר לי שמואל בר נחום אחי אמו של רב אחא ברבי חנינא, ואמרי לה אבי אמו של רב אחי ברבי חנינא: הואיל וסופן להשתבר.

(מעניין שהמדרש נוקט בפשטות שנוסח הדיברות של פרשת יתרו הוא של לוחות ראשונים, ושל ואתחנן הוא של לוחות שניים, ואכמ"ל).

באופן כללי, בספר דברים מופיעה הטובה כטעם לקיום המצוות פעמים רבות:

וְעָשִׂיתָ הַיָּשָׁר וְהַטּוֹב בְּעֵינֵי יְהֹוָה לְמַעַן יִיטַב לָךְ
וַיְצַוֵּנוּ יְהֹוָה לַעֲשׂוֹת אֶת כׇּל הַחֻקִּים הָאֵלֶּה לְיִרְאָה אֶת יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ לְטוֹב לָנוּ כׇּל הַיָּמִים לְחַיֹּתֵנוּ כְּהַיּוֹם הַזֶּה.
לִשְׁמֹר אֶת מִצְות יְהֹוָה וְאֶת חֻקֹּתָיו אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם לְטוֹב לָךְ.
וּבִעַרְתָּ דַם הַנָּקִי מִיִּשְׂרָאֵל וְטוֹב לָךְ.
רְאֵה נָתַתִּי לְפָנֶיךָ הַיּוֹם אֶת הַחַיִּים וְאֶת הַטּוֹב וְאֶת הַמָּוֶת וְאֶת הָרָע.

נימוקים אלו לא מופיעים בכלל בשאר התורה. ארץ ישראל נקראת (במיוחד בספר דברים) "הארץ הטובה". נתון מעניין הוא: בספר בראשית מופיע השורש טו"ב 41 פעמים (בעיקר בפרשת הבריאה), בשמות, ויקרא, במדבר יחד - רק 17 פעמים, ואילו בספר דברים - 28 פעמים!

נראה לבאר:

יש דרכי חינוך שונים. יש חינוך שמדגיש את המחוייבות, את ה"צריך", את ה"נכון", את ה"אמת". ויש חינוך שמדגיש את ה"טוב", את ה"נעים", את ה"כדאי". בכל חינוך מעלותיו וחסרונותיו.

למעשה אין הרבה פריבילגיה של בחירת סוג החינוך, כיוון שלכל דור יש פשוט שפה משלו. עומדים אנשי חינוך מהדור הקודם ואינם מבינים איך הדור הנוכחי פשוט לא מבין מה הם רוצים, וכן להיפך, המחנכים פשוט לא מבינים את השיח של הדור החדש.

בעת יציאת מצרים יש דור שמתאים לו שיח של "חובה", "צריך", "אמת".
דור הכניסה לארץ הוא כבר דור של "טוב", של "חיים" (גם זו מילה שחוזרת על עצמה הרבה בספר), של "התחברות". ולכן יש להם תורה אחרת, ואפילו שינוי בעשרת הדיברות!

יותר לעומק, במקום לבכות על אובדן המחויבות ודרישת האמת, ניתן לראות את המקום של החיבור העמוק יותר, האפשרות להיות לא מקיים התורה, אלא חי את התורה מבפנים. זה כמובן סיכון. ספר דברים מציג את הבחירה: "אני נותן לפניך"! בדור שבו אפשר לבחור בטוב - כנגדו בהכרח יש את האפשרות לבחור ברע. לצד האפשרות לבחור בחיים, באה האפשרות לבחור במוות. אבל זה שווה, בשביל "ובחרת בחיים".

ואולי זה המסר של הלוחות הראשונים, שנשברו כי לא כתוב בהם "טוב". המחוייבות חזקה מאוד, אבל היא לא יכולה להחזיק, בסוף היא נשברת. הטובה היא ההתחברות המלאה, והקריאה אלינו כאנשי חינוך להתמקד בחינוך עומק.

"בעולם הזה תורה נתתי לכם, לעתיד לבוא חיים אני נותן לכם".

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
דיונים - תשובות ותגובות (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה