״לא ידעתי״ — חטא!

האדמו״ר רבי חיים מצאנז זצ״ל, פנה פעם אל רב אחד, מחסידיו המובהקים, ושאל אותו בתרעומת: מדוע אין אתה מתעניין בגורלו המר של פלוני, מתושבי עירך, שפרנסתו נתקפחה לאחרונה ובני ביתו ממש רעבים ללחם?

השיב לו הרב: עלי להודות שלא ידעתי על מצבו הקשה של אותו אדם, שהוא מחשובי הקהילה בעירנו.

אמר לו הצדיק מצאנז: האמנם תירוץ הוא לרב לומר לא ידעתי? בלעם אמר למלאך ה״ ״חטאתי כי לא ידעתי״ (פרשת בלק), לכאורה אם בלעם לא ידע, במה חטא? מכאן ראיה, שאי-הידיעה עצמה היא חטא, וגם בלעם מודה בכך למלאך ה׳. הוא הדין למי שיושב על כיסא רבנות ולכל שאר נושאי תפקידים ציבוריים בקהלה. אנשים אלה חייבים לדעת על כל מר נפש המתהלך בחוצות עירם, ועל כל עוולה וקיפוח שסובלים קבוצות או תושבים יחידים במקום מושבם. עליהם להתיצב בראש התומכים והסועדים את הנדכאים באשר הם שם.

בחסות אתר כתיבת ספר תורה כמה עולה ספר תורה