לקט מביאור אברבנאל לתורה – פרשת וישלח

בראשית לב,ח: וַיִּירָא יַעֲקֹב מְאֹד, וַיֵּצֶר לוֹ: אברבנאל: "והנה ה' במראות הסולם הבטיחו: וְהִנֵּה אָנֹכִי עִמָּךְ, וּשְׁמַרְתִּיךָ בְּכֹל אֲשֶׁר-תֵּלֵךְ (כח,טו) ... ואיך היה מספק יעקב בנבואתו? ... באמת לבו בטוח בה', אבל היה פחדו כדרך גיבור אמיתי שבהיכנסו למלחמה יפחד מהמוות וירגיש בסכנה, אבל מפני המעלה יבזה החיים ויבחר המוות היפה ... כי אילו לא היה בוטח, היה מבקש אופנים אחרים להצלתו, מהבריחה או האסיפה לעיר דלתיים ובריח, ובין זה וזה ישלח אל יצחק אביו שיישמע אליו עשו". אמנם פחד, אך מתוך נכונות להילחם. מעניין.

ועוד שואל אברבנאל בעניין זה: "אם היה יעקב מתיירא מעשו, איך לא החזיקו ה' באומרו לו: אל תירא עבדי יעקב כי אתך אני, כמו שאמר לאברהם 'אל תירא אברם, אנוכי מגן לך' (טו,א), וליצחק? ... מפני שיעקב האמין בייעודיו לא הוצרך ה' להבטיחו עוד ולחזקו". חד וברור, יעקב עבד ה' ומאמין בו בביטחון רב.

לב,כז: וַיֹּאמֶר שַׁלְּחֵנִי, כִּי עָלָה הַשָּׁחַר; וַיֹּאמֶר לֹא אֲשַׁלֵּחֲךָ, כִּי אִם-בֵּרַכְתָּנִי.: אברבנאל: "וכי גנב הוא שלא היה יכול להתעכב עד עלות השחר. ואם רצה להרוג את יעקב והיכהו בכף ירכו, איך היה שואל ממנו שיברכהו? ... רוצה לומר, אתה צריך ללכת לדרכך כי עשו יבוא במהרה, על כן להנאתך ולטובתך איעצך שתשלחני ותלך לדרכך ... עניין הברכה הוא שיודה שהוא היה מנוצח ממנו ויעקב היה מנצחו, כי זאת היא הברכה בין המתאבקים ... שחברו יברכהו ויודה שהוא גיבור ממנו". האיש דואג ליעקב, ויעקב דורש כניעה. קצת מבולבל לי.

לד,א: וַתֵּצֵא דִינָה בַּת-לֵאָה, אֲשֶׁר יָלְדָה לְיַעֲקֹב, לִרְאוֹת, בִּבְנוֹת הָאָרֶץ: אברבנאל: "האם הייתה שם דינה אחרת לשיצטרך לבאר שזאת הייתה בת לאה? ... לא לספר בגנותה שהייתה יצאנית בת יצאנית כדברי רש"י, כי הנה לאה צנועה הייתה, עד שלצניעותה לא הכירהּ יעקב כשבא אליה ... לא יצאה לכוונה רעה חלילה אלא 'לראות בבנות הארץ' לא אמר 'באנשי העיר' ... לראות במלבושיהן ותכשיטיהן, יען לא היה בבית יעקב שום נערה בלתהּ, והיא רצתה ללמוד מנערות העיר כדרך הבתולות". דינה יוצאת מביאור זה נקייה וזכה וסקרנית טבעית.

לד,כז-כט: בְּנֵי יַעֲקֹב, בָּאוּ עַל-הַחֲלָלִים, וַיָּבֹזּוּ, הָעִיר ... אֶת-צֹאנָם וְאֶת-בְּקָרָם, וְאֶת-חֲמֹרֵיהֶם, וְאֵת אֲשֶׁר-בָּעִיר וְאֶת-אֲשֶׁר בַּשָּׂדֶה, לָקָחוּ. וְאֶת-כָּל-חֵילָם וְאֶת-כָּל-טַפָּם וְאֶת-נְשֵׁיהֶם, שָׁבוּ וַיָּבֹזּוּ; וְאֵת, כָּל-אֲשֶׁר בַּבָּיִת: אברבנאל: "למה באו בני יעקב על החללים ושללו את העיר והנשים והטף בזזו, והנה הנקמה כשתהיה על תקנה, אין ראוי שיתערב בה דבר מחמדת הממונות? ... כאשר נימולו הייתה דעתם וחמדתם על קנייני יעקב לקחת את כל אשר לו (מִקְנֵהֶם וְקִנְיָנָם וְכָל-בְּהֶמְתָּם, הֲלוֹא לָנוּ הֵם; אַךְ נֵאוֹתָה לָהֶם, וְיֵשְׁבוּ אִתָּנוּ; כ"ג) ... ועשו להם כאשר יזמו לעשות, ולקחו נשיהם וטפם". מידה כנגד מידה.

שבת שלום, שבת אחים גם יחד בבית גמליאל, שבת של  ביטחון בה', חמלה ונחישות, צניעות וסקרנות בריאה, וכבוד לאומי, אורן.

***