chiddush logo

"שנים שנים באו לתיבה " להפטרת וישב ,לע"נ אבי מורי אברהם משה בן גרציא ז"ל

נכתב על ידי izik28, 25/11/2021

 בסד 


ד"ת להפטרת וישב לע"נ אבי מורי אברהם משה בן גרציא ז"ל 

שנים שנים באו לתיבה
---------------------------------------------
 לא, אין טעות בכותרת  השייכת לפרשת נח וגם לפ"ס בהפטרת השבת "  הילכו שנים יחדו בלתי אם נועדו" המלבים מפרש, "הילכו" הפסוקים (ג-ח) הם הוצעה והקדמה וראשי דברים להנבואות שיבואו מן פסוק ט' עד סוף קאפיטל ד'. אמר (הקדמה אחת) שידעו שענשם אינו מקרה רק השגחה, כי "הילכו שנים יחדו בלתי אם נועדו", ששני אנשים שונים שילכו הליכה אחת ביחד לתכלית אחד בודאי הוזמנו לכך ואינו מקרה, וזה הוצעה למה שיאמר בפסוק ט' י' י"א, שאחר שכמה אומות שונות התחברו להלחם על ישראל אינו מקרה, רק ה' יעדם והזמינם לכך ורוחו הוא קבצם:"  עם נעין בפ"ס הבא נראה שאין קשר לכאורה
לכל נושא ההפטרה," הֲתִפֹּל צִפּוֹר עַל פַּח הָאָרֶץ וּמוֹקֵשׁ אֵין לָהּ הֲיַעֲלֶה פַּח מִן הָאֲדָמָה וְלָכוֹד לֹא יִלְכּוֹד."
רשי מסביר ," התפול צפור על פח הארץ ומוקש אין לה" - בפח שנפלה עליו ומוקש אין לה
"היעלה פח מן האדמה" - ממקום שהוטל שם אלא א"כ נאחז בו העוף כשהוא רוצה לברוח עוקר את הפח ומעלהו ממקומו מעט ואותה שעה כבר נלכד
"התפול צפור על פח" - ואין הפח מכשילה כלומר וכי אפשר שאתם עוברים עבירות ולא יהיה לכם למוקש
"היעלה פח וגו'" - כך היעלה עונותיכם למעלה ולא ילכדו אתכם", אנסה לקשר זאת לברית בין הבתרים " וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֲנִי ה' אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאוּר כַּשְׂדִּים לָתֶת לְךָ אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת לְרִשְׁתָּהּ. וַיֹּאמַר אֲ-דֹנָי ה' בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה. וַיֹּאמֶר אֵלָיו קְחָה לִי עֶגְלָה מְשֻׁלֶּשֶׁת וְעֵז מְשֻׁלֶּשֶׁת וְאַיִל מְשֻׁלָּשׁ וְתֹר וְגוֹזָל. וַיִּקַּח לוֹ אֶת כָּל אֵלֶּה וַיְבַתֵּר אֹתָם בַּתָּוֶךְ וַיִּתֵּן אִישׁ בִּתְרוֹ לִקְרַאת רֵעֵהוּ וְאֶת הַצִּפֹּר לֹא בָתָר. וַיֵּרֶד הָעַיִט עַל הַפְּגָרִים וַיַּשֵּׁב אֹתָם אַבְרָם." רשי מסביר , "ואת הצפור לא בתר" - לפי שהאומות עכו"ם נמשלו לפרים ואילים ושעירים שנא' (תהלים כב) סבבוני פרים רבים וגו' ואומר (דניאל ח) והאיל אשר ראית בעל הקרנים מלכי מדי ופרס ואומר והצפיר והשעיר מלך יון וישראל נמשלו לבני יונה שנאמר (שיר השירים ב) יונתי בחגוי הסלע לפיכך בתר הבהמות רמז על העכו"ם שיהיו כלין והולכין
"ואת הצפור לא בתר" - רמז שיהיו ישראל קיימין לעולם"
ישראל משולים כאמור לציפור או ליונה , כאשר ישראל עושים את רצונו של מקום הוא שומר אותם מכל פגע רע , אך ברגע שהם סוטים ממסלולם ,הם נופלים בפח .. שמשול לגלות , מקום לא סימפטי ..  או , זוכרים  את היונה והעורב  של נח ? "וַיְשַׁלַּח אֶת־הָעֹרֵב וַיֵּצֵא יָצוֹא וָשׁוֹב עַד־יְבֹשֶׁת הַמַּיִם מֵעַל הָאָרֶץ: וַיְשַׁלַּח אֶת־הַיּוֹנָה מֵאִתּוֹ לִרְאוֹת הֲקַלּוּ הַמַּיִם מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה: וְלֹא־מָצְאָה הַיּוֹנָה מָנוֹחַ לְכַף־רַגְלָהּ וַתָּשָׁב אֵלָיו אֶל־הַתֵּבָה כִּי־מַיִם עַל־פְּנֵי כָל־הָאָרֶץ וַיִּשְׁלַח יָדוֹ וַיִּקָּחֶהָ וַיָּבֵא אֹתָהּ אֵלָיו אֶל־הַתֵּבָה: וַיָּחֶל עוֹד שִׁבְעַת יָמִים אֲחֵרִים וַיֹּסֶף שַׁלַּח אֶת־הַיּוֹנָה מִן־הַתֵּבָה: וַתָּבֹא אֵלָיו הַיּוֹנָה לְעֵת עֶרֶב וְהִנֵּה עֲלֵה־זַיִת טָרָף בְּפִיהָ וַיֵּדַע נֹחַ כִּי־קַלּוּ הַמַּיִם מֵעַל הָאָרֶץ: וַיִּיָּחֶל עוֹד שִׁבְעַת יָמִים אֲחֵרִים וַיְשַׁלַּח אֶת־הַיּוֹנָה וְלֹא יָסְפָה שׁוּב־אֵלָיו עוֹד:"
במסכת סנהדרין דף קח עמוד ב כתוב
"וישלח את העורב", אמר ריש לקיש: תשובה ניצחת השיבו עורב לנח, אמר לו: רַבְּךָ שׂוֹנְאֵנִי ואתה שנאתני. רבך שונאני – מן הטהורין שבעה, מן הטמאים שנים. ואתה שנאתני – שאתה מניח ממין שבעה ושולח ממין שנים, אם פוגע בי שר חמה או שר צינה לא נמצא עולם חסר בריה אחת.?
או שמא לאשתי אתה צריך? אמר לו: רשע: במותר לי נאסר לי – בנאסר לי לא כל שכן.
ומנלן דנאסרו? – דכתיב: "ובאת אל התיבה אתה ובניך ואשתך ונשי בניך אתך", וכתיב: "צא מן התבה אתה ואשתך ובניך ונשי בניך אתך". ואמר רבי יוחנן: מיכן אמרו שנאסרו בתשמיש המטה. תנו רבנן: שלשה שמשו בתיבה, וכולם לקו: כלב, ועורב, וחם. כלב – נקשר, עורב – רָק, חם – לקה בעורו.
"וישלח את היונה מאתו לראות הקלו המים", אמר רבי ירמיה: מכאן שדירתן של עופות טהורים עם הצדיקים. "והנה עלה זית טרף בפיה", אמר רבי אלעזר: אמרה יונה לפני הקב"ה: ריבונו של עולם! יהיו מזונותי מְרוֹרִים כזית ומסורים בידך, ואל יהיו מתוקים כדבש ומסורים ביד בשר ודם. מאי משמע דהאי טרף לישנא דמזוני הוא? – דכתיב: "הטריפני לחם חוקי"   היונה אומרת לנח" יהיו מזונותי מררוים כזית ומסורים ביד הקב"ה ולא מתוקים מדבש ומסורים בידי האדם ,כפי שמסביר המדרש". חיבור היונה לזית של האור והאורה. אך כאן, הזית הוא דבר מריר, שמטבעו הוא קשה ואין בו תועלת כמות שהוא, וצריך לעבד אותו אם למאכל ואם לסיכה ולמאור. העורב מסמל את החמדנות, החשדנות והאגוצנטריות, ואילו היונה מסמלת את הצניעות, הטוהר וההסתפקות במה שיש. ראה הפסוק המלא שם במשלי: "שָׁוְא וּדְבַר־כָּזָב הַרְחֵק מִמֶּנִּי רֵאשׁ וָעֹשֶׁר אַל־תִּתֶּן־לִי הַטְרִיפֵנִי לֶחֶם חֻקִּי". נראה שמדרש זה נותן לתמונה הידועה של היונה עם עלה הזית בפיה, משמעות שונה ממה שהורגלנו. לא זית של שלום ולא של עושר כלכלי אלא זית מר כפי שהוא בטבע! היונה המביאה עלה טרף בפיה מסמלת את מי שלמד לקח מהמבול והעורב את מי שלא למד שום לקח".
עם ישראל משול כאמרו ליונה הטהורה הקיימת לעולם כמוזכר בברית בין הבתרים ובסיפור נח , מה שמחבר אותנו קשר ישיר של עם ישראל והקב"ה ,שהם ככותרת  דה"ת שיתקיים לעד בבנין המקדש! כשניים שמקימים או רוצים להקים בית טהור בישראל  באהבה אחווה שלום ורעות  בו יודלקו אור השבת ונרות החנוכה  , חנוכה שמח ומבורך וחורף בריא וגשום  

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
דיונים - תשובות ותגובות (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה
ציורים לפרשת שבוע