תורת ישראל מכבדת את הבריאה ומעמידה את הפרופורציה על מכונה .

הבריאה מכאן והקורבנות מכאן .....

======================================================.====================

לכתחילה כל פולחן הקורבנות איננו מתיישב עם רוחה של הבריאה.

קודם תחילתו של פולחן זה . היה צורך לבטא רעיון זה באמצעות - שבעת ימי המילואים.

אלו כביכול באו להסכים ולמלא את ידם של הכהנים כמובן בגבולות מסוייגים לעבודת פולחן זה.

היה צורך לקבל הסכמתו של כל יום ויום מימי הבריאה. - גם שימחל על כבודו

וכך כשהכהנים שרויים בפתח "אוהל מועד" .

"אוהל העד" של הבריאה [אמרנו פרופורציות].

עמד לחדד את הפורופורציות וליתן לימי הבריאה ולבריאה את כבודם שבנצח .

וכך כאילו כל יום מימי הבריאה מילא את ידם של הכהנים בסייגים ובערכים מגבילים.

שהעולם חלילה לא יסחף למחוזות של שחיתות והשחתה .....

לפיכך גם ימי המילואים מסתיימים באזהרה : "ושמרתם את משמרת ה' ולא תמותו ...".

משמרת ה' היא קודם לכל אותו הציווי שנאמר על הבריאה :

"לעובדה ולשומרה " .

ובנסיבות הקורבנות : "לעבוד את ה' לפי חולשתם של הדורות .

אך לשמור מכל משמר את הבריאה את הגבולות של :

עולם חסד ייבנה.