"אִם בְּחֻוקֹּתַי תֵּלֵכוּ וְאֶת מִצְווֹתַי תִּשְׁמְרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם"

(ויקרא כו, ג)

"אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ", מפרש רש"י: "שתהיו עמלים בתורה".

משאבים עצומים ומליארדים רבים של דולרים מושקעים בדורנו במטרה להקל על חיינו ולהסיר מעלינו כל מאמץ. עמל ויגיעה הם מילים מגונות כמעט. את מקומם תופסים מילים כמו: נגיש, מהיר, ידידותי. אין צורך לזוז מהמקום, הכל קורה בלחיצת כפתור ובמגע אצבע. העיקר שלא נתאמץ. וזה מקיף את החיים כולם, את מקצועות העבודה, את התקשורת, את תוכניות הלימודים, את הנגישות להגיע לכל מקום ולכל מקורות המידע .

ואכן אנו מברכים על כך, וכולנו שמחים ונהנים ואף שותפים לכל ההתפתחויות הללו המקלות עלינו את החיים.

ופתאום באה התורה ומציבה בפנינו אידיאל הפוך: עמל! "אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ - שתהיו עמלים בתורה". לא קיום מצוות, אף לא ידיעת התורה, אלא עמלים בתורה. עמל כמעלה וכערך בפני עצמו! ערך שעומד בראש הפירמידה: ראשית - שתהיו עמלים בתורה, ורק אחר כך - ואת מצוותי תשמרו וכו'.

כיצד ניתן להבין זאת?

אי אפשר להתקשר בקשר אמיתי אל הקב"ה ולתורתו אלא ע"י העמל. כשם שנדרש עמל להגיע לכושר גופני, כך נדרש עמל רב להגיע אל כושר רוחני. המהר"ל מסביר כי התורה איננה רק אוסף של מצוות ואזהרות, התורה היא כהגדרתו 'שכל אלוקי'. ועל מנת שנזכה להגיע לאיזו שייכות, לאיזו שהיא נגיעה או חיבור לאותו שכל אלוקי, אנו נדרשים לכושר רוחני מעולה, וכושר זה אינו מושג אלא בעמל ויגיעה בלתי פוסקים. וכשם שלא נצליח להגיע לכושר גופני מצפייה פסיבית בתחרויות ספורט, כך לא נצליח להגיע לכושר רוחני באיזו שהיא נגיעה קלה בתורה.

עמל התורה חייב לבוא ממקום עמוק. זהו איננו עיסוק אינטלקטואלי גרידא. עיסוק שכזה לא יביא את האדם לעמול בתורה ממש בעמל ויגיעה. רק תחושה פנימית עזה של חיבור ושייכות עשויה להביא את האדם לעמול בתורה בבחינת "הפוך והפוך בה" שוב ושוב.

אֶחָד מֵחֲסִידָיו שֶׁל רַבִּי אַהֲרן-לֵיְבּ מִפְּרִימִישְׁלָן בִּקֵּר פַּעַם אֵצֶל רַבִּי אֱלִימֶלֶךְ מִלִּיזֶנְסְק. אָמַר לוֹ רַבִּי אֱלִימֶלֶךְ: "אֱמור לְרַבְּךָ בִּשְׁמִי שֶׁלּא יִהְיֶה גַּאַוְתָן גָּדוֹל כָּל-כָּךְ".

כְּשֶׁנִּמְסְרוּ הַדְּבָרִים לְרַבִּי אַהֲרן-לֵיְבּ, הִצְטַעֵר מְאוֹד וְהֶחְלִיט לִנְסועַ אֶל רַבִּי אֱלִימֶלֶךְ. הוּא הִגִּיעַ אֵלָיו לִקְרַאת שַׁבָּת וְנִתְקַבֵּל עַל-יָדוֹ בְּכָבוֹד רַב. בְּצֵאת הַשַּׁבָּת שָׁאַל אֶת רַבִּי אֱלִימֶלֶךְ, מַהִי הַגַּאֲוָה שֶׁהוּא מוֹצֵא בּוֹ. הֵשִׁיב רַבִּי אֱלִימֶלֶךְ: "הֲלוֹא אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא בָּא אֵלַי וּמִתְאוֹנֵן שֶׁאֵינְךָ מוּכָן לִלְמוד תּוֹרָה מִפִּיו!".

נָגולָּה אֶבֶן מִלִּבּוֹ שֶׁל רַבִּי אַהֲרן-לֵיְבּ וְאָמַר: "גַּם עַכְשָׁו אֵינִי רוֹצֶה. כָּל שְׁאִיפָתִי הִיא לַעֲמול בַּתּוֹרָה וּלְהָבִין בָּהּ בְּכוֹחוֹתַי שֶׁלִּי".

הרב אריה הנדלר, הרב יחזקאל יעקבסון, מהאתר - "ישיבת שעלבים" www.shaalvim.co.il