פרשות אחרי מות-קדושים  לעילוי נשמת הרב יעקב חי בן מרגלית זצ"ל.

השבת אנו קוראים על הבטחה לישראל:"אל תִטַמאו בכל אלה כי בכל אלה נטמאו הגוים אשר אני משלח מפניכם ותטמא הארץ ואפקד עונה עליה ותקִא הארץ את יֹשביה.ושמרתם את חֻקתי..ולא תקיא הארץ אתכם בטמאכם אותה..כי כל אשר יעשה מכל התועבות האלה ונכרתו הנפשות העושות מקרב עמם"(ויקרא יח\כד-כט) האם עמ"י לא "נזרק" מארץ ישראל?!ומה לגבי כל הגלויות?איך ההבטחה הזאת ממומשת? רש"י (כח')ממשיל את ארץ ישראל "לבן מלך שהאכילוהו דבר מאוס שאין עומד במעיו אלא מקיאו כך ארץ ישראל אינה מקיימת עוברי עבירה.." א"י נמשלת לבן מלך.בן מלך רגיל לאוכל טוב ומענג,הקיבה שלו רגישה,לכן הוא מקיא את המאכל המאוּס.הגמרא(מס' שבת קכג,ב)דנה האם מותר לגרום להקאה באופן מלאכותי בשבת. רש"י(שם) כותב שההקאה היא לא בגלל כאב בטן(צורך רפואי) אלא כדי לפנות מקום לאכול ולשתות.זה מתאים לפסוק הראשון שצוטטנו-הגויים שנזרקים מהארץ בגלל טומאתם,נזרקים כדי "לפנות מקום" לעמ"י.אבל השאלה עדיין נשארת-איך אפשר להסביר את הגלויות? ננסה להמשיך את המשל.אותו בן מלך קיבל אוכל עם כמה מרכיבים ש"פג תוקפם".במחילה מכבוד השבת ומכבודכם-לנסיך כאבה הבטן,אז האוכל עלה למעלה,אבל הוא לא הקיא.זה עלה וירד.האוכל ש"עולה",עולה עם חומצה שמטרתה להמיס את האוכל.כך גם הגלות.הוגלינו מארצנו באופן זמני.היו כמה דברים שהיינו צריכים לתקן,ואנחנו חוזרים! זוהי ההבטחה!אנחנו לא כמו 7 העממים שנזרקו מארץ ישראל ולא נשאר להם זכר,מטרת הגלות היא לזכך אותנו,כדי להיות ראויים שוב לארץ ישראל ולגאולה.נבואתו הראשונה של ישעיה מסתיימת בתיאור הגאולה:"ואצרוף כבור סיגייך..אחרי כן ייקרא לך עיר הצדק קריה נאמנה.."(א/כה-כו) הקב"ה מוציא את כל ה"סיגים",הדברים הפחות טובים,ומחזיר אותנו לארץ ישראל!ואנחנו זוכים לראות זאת לנגד עינינו!ב"ה יש מדינה,צבא עצמאות.זכינו!ב"ה! שבת שלום וכל טוב, מוריה.