סיפורים חסידיים - לפרשת השבוע
בס"ד
מה בצע כי נהרוג את אחינו וכסינו את דמו
(ל"ז - כ"ו)
מסופר על הרה"ק רבי יחיאל מאיר
ליפשיץ מגוסטינין זיע"א מתלמידי
הרה"ק רבי מנחם מנדל מקוצק זיע"א,
שהוכיח פעם סוחר שהיה מוצץ דמם
של עניים בהלוואות בריבית קצוצה,
ועם זאת היה מדקדק להתפלל בציבור
שלש פעמים ביום, ובין השאר אמר לו
"מה בצע" ראשי תיבות בקר צהריים
ערב, מה תועלת יש בתפילותינו
שחרית מנחה וערבית "כי נהרוג את
אחינו" אם בעת ובעונה אחת אנו
עוסקים בהריגת אחינו בני ישראל על
ידי עושק ולחץ בלא רחמים.
ויהי כדברה אל יוסף יום יום ולא שמע
אליה וגו' (ל"ט – י')
מסופר: פעם אחת ישב הרה"ק רבי
אהרן מקארלין זיע"א בשולחן רבו
המגיד הקדוש ממעזריטש זיע"א,
וכשאמר המגיד דברי תורה לא הטה
אזנו כשאר החסידים. פעם אחת סיפר
המגיד בשבחו של רבי אהרן ואז הטה
אזנו לשמוע, ושחקו החסידים על זה,
ואמר המגיד הקדוש: הרה"ק רבי אהרן
תיקן אזניו, ואת מה שצריך לשמוע
שומע גם מרחוק, ואת מה שאין
צריכים לשמוע אין שומע גם מקרוב,
ולכן תורה שמע מרחוק ולא היה צריך
להטות אזנו, ולשמוע שבחיו לא שמע,
לכן הטה אזנו. ועל פי זה פירש הרה"ק
רבי ישכר דב מבעלזא זיע"א את
הפסוק "ויהי כדברה אליו יום יום ולא
שמע אליה", פירוש שיוסף הצדיק לא
שמע כלל דברים שהם נגד רצון
השי"ת.
כי אם זכרתני וגו' והזכרתני (מ' - י"ד)
פעם היתה שביתה בישיבה
בגרודנא, עקב הדלות העצומה
שכמעט לא היה מה לאכול, והיה
נדמה לבחורים שאפשר היה לעשות
יותר, ולאות מחאה על מצבם העגום
הלכו כל הבחורים ללמוד בבית כנסת
אחר בעיירה, למחרת קרא הגאון רבי
שמעון שקופ זצ"ל לכמה בחורים
מבוגרים ובקש מהם לחזור חזרה
לישיבה, כמובן שאף אחד לא ההין
לסרב. באותו יום אמר רבי שמעון
שיעור וקודם השיעור הקדים וביקש
חומש בראשית, ופתח בפרשת השבוע
בפרשת וישב, והביא את מאמר חז"ל,
שהיות ויוסף אמר לשר המשקים שתי
פעמים "כי אם זכרתני", "והזכרתני"
נענש בכך שישאר שנתיים נוספות
בבית האסורים, והסביר שאין הפשט
שאם היה אומר פעם אחת היה נענש
לישב שנה אחת בבית האסורים, אלא
אם היה אומר פעם אחת לא היה
נענש ולא כלום, כי פעם אחת זו
השתדלות, וההשתדלות מותרת, כיון
שאמר פעם נוספת הראה לדעת כי גם
הפעם הראשונה לא היתה בתורת
השתדלות, רק שהוא סמך על שר
המשקים ומשום כך נענש על שניהם.
פנה לבחורים ואמר השתדלתם
ועשיתם את שלכם, אל תעברו את
גבול ההשתדלות, והמסר הובן.
