זכות אבות: אברהם וקרבנות מוספי ראש השנה

במדבר כט א-ו

פסוקים אלו הם קרבנות המוסף של ראש השנה. בראש השנה קוראים אותם למפטיר, לאחר קריאה העוסקת באברהם אבינו. ביום הראשון קוראים על גירוש הגר, אבימלך ובאר שבע וכו', וביום השני קוראים את סיפור העקדה. מה הקשר בין הקריאה והמפטיר, ולמה מקריבים בראש השנה דווקא קורבנות אלו?

בראש השנה אנו מזכירים זכות אבות ובמיוחד את אברהם אבינו, ותוקעים בשופר של איל כזכר לאיל שהעלה אברהם לעולה במקום יצחק בנו. בחייו של אברהם היו מספר ארועים מרכזיים שבהם מופיעים אותם בעלי החיים שמקריבים כקרבנות מוסף בראש השנה:

פר בן בקר: "ואל הבקר רץ אברהם ויקח בן בקר" (בראשית יח, ז).

עולה... איל אחד: "וירא והנה איל... ויעלהו לעולה תחת בנו" (בראשית כב, יג).

כבשים... שבעה תמימים: "ויצב אברהם את שבע כבשות הצאן... על כן קרא למקום ההוא באר שבע" (בראשית כא, כח-לא).

סולת: "מהרי שלש סאים קמח סולת לושי ועשי עוגות" (בראשית יח, ו).

ושעיר עיזים: "ועז משולשת ואיל משולש" (בראשית טו, ט).

אפשר לומר שזו הסיבה להקרבת קרבנות אלו בראש השנה, ולקריאתם בראש השנה בסמיכות לקריאת פרשיות אברהם אבינו. ובגלל שכל הקרבנות הם לכפרה, גם במוספי שאר החגים מביאים קורבנות אלו.