חידת הערוה....

-----------------------------

 לעניות דעתי פרשת נח והתגוללותו באוהלו בשכרותו, כנראה, לא פוענחה עד תומה ולא זוקקו ממנה  אוצרות רוח בראשית .....

 למדנו מאדם וחוה כי חלק מהותי של בראשית הוא  גילוי והכרת גופו של האדם.

 אדם וחווה משאכלו מעץ הדעת  נפקחו עיניהם קודם לכל ליידע ולהבין את גופם ואת מהותו. 

הם גילו כי הם ערומים וכי יש בגוף האדם חלקים  שמטבע בריאתם צריכים הם הסתר.

 

הניסיון לתפור עלי תאנה, החיש את עזרת האלוהים בדמות חגורות עור. 

ברור כי כבר בשלב ראשוני זה היה ברור כי נושא הערווה חשוב לו לקב"ה מאד מאד.

 לא סתם הלבישם כותנות עור .

 משל וכביכול לומר לו לאדם  :

שערווה צריך שתהא לעולם ניסתרת ומכוסה - כעור לאדם.

 שזה גם הפתח לכל אור.....

 

הנה כי כן ,סוד הערווה היא בדואליות  של :

"ערבה - בה  . 

שהיא משמשת את עינוג האדם בהיותם הוא ואשתו בשר אחד .

והיא גם משמשת : למימוש רצון האלוהים בציווי : "פרו ורבו".

 משל :  האיש האישה קחו ה"פרי" בבחינת תענוג ותנו לו לקב"ה  את פרי הבראשית :

ריבוי בני אדם בעולמו......

 ולכן משני טעמים כאמור הערווה חייבת שתהיא שמורה וניסתרת  גם בבחינת הניסתרות אשר לה' אלוהנו לקיים כאמור לבסוף  ביעילות ובשלמות  את שתי התכליות המוזכרות לעיל.

 

משנח השתכר גם בהיותו טראומטי מהמבול ותוצאותיו , הסתגר באוהלו . , השתכר והשיל בגדיו .

 

והנה חם בנו ראה ובמקום לכסותו מיד קרא לאחיו  [כנאה גם לראות].

  

חילול הערווה כאמור הביאה לעבדות ....

 

וכך תמיד חילול הערווה מביאה ל"עבדות". בעיקר כפייתית 

 מכאן כבר הדברים התגלגלו לאיסורי ערווה מפורשים וממוקדים בעיקר בין שאירי בשר  וגורמי משפחה שונים .....

 ולסוף  בעיניי, סוד גדול יש בדבר:

 

בלוא  המיסתורין המחוייבים והשמירה בערווה :

לעולם לא משכילות להתקיים בשלמות  וכהלכה שתי תכליותיה כאמור של הערווה :

הן העונג הלגיטימי כהוראות התורה.

 והן הצלחה בקיום פריה ורבייה .....

משה אהרון