בה"י

על דרך החידוד.

למה אנו מתחילים בתפילת העמידה ,  לאחר שלש ברכות הפתיחה,   דווקא בברכת אתה חונן  .

התפילה היא תפילת רבים .  אנו כמעט תמיד משתמשים בלשון רבים - א-לוקינו ,חוננו,  גאלנו , רפאנו , וכו' .

המתפלל  אין תפילתו אישית אלא ציבורית  על כלל ישראל  ובתוכם גם הוא נושע - המתפלל על חבירו  וגו' .

יש חשש כי אם היינו מתחילים  למשל בברכת  רפאינו, שמא למתפלל  יש קרוב  חולה ואמנם הוא אומר רפאינו אך הוא מתכוון  ספציפית לקרובו  אולי יש לו  בעיות כלכליות והוא מתכוון על זאת בברכת השנים ,  יש לו קרובים [עשירים] בחו"ל והו מכוון עליהם  בתקע  בשופר  וכך  בכל ברכה וברכה.

יש  ברכה אחת ויחידה שברור שהוא לא מתכוון  על  עצמו  ברכת אתה חונן -  הוא בטוח  ב 100 אחוזים שהוא חכם .

ואולי לכן חז"ל שרצו  שהמתפלל יחשוב על הכלל  הכניסו דווקא כברכהה ראשונה  את ברכת חונן  הדעת.