שָׂרָה וְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ

 שיר מֵאֵת:  אהובה קליין  ©

וַיְהִי הַיּוֹם  שָׂרָה שׁוֹמַעַת

רַחַשׁ מוּזָר כֹּה מֻופְתַּעַת

הַשַּׁלְווָה הוּפְרָה פִּתְאוֹם

רַב הַזַּעֲזוּעַ עַל הַתִּימָּהוֹן.

בִּצְעָדִים אִטִּיִּים מִתְקָרֶבֶת

רֹאשָׁהּ כְּמַלְאַךְ זוֹקֶפֶת

הַשְּׁכִינָה אוֹתָהּ עוֹטֶפֶת

בְּעַיִן טוֹבָה - מִתְבּוֹנֶנֶת:

מָה נוֹרָא הַמַּחֲזֶה

הַגָּדוֹל מְצַחֵק , הַקָּטָן בּוֹכֶה

יִשְׁמָעֵאל אֶת יִצְחָק מְבַלְבֵּל

שׁוֹאֵף חִינּוּכוֹ חִישׁ לְקַלְקֵל.

לְעֶבְרוֹ יוֹרֶה חִצִּים

מַרְבֶּה שַׁעֲשׁוּעֵי תַּעְתּוּעִים

מְאַייֵּם כְּלַפָּיו בִּדְרִישָׁה

כִּי לוֹ מְכֻפֶּלֶת הַיְּרֻושָּׁה.

שָׂרָה מַבְחִינָה בַּמְּזִמָּה

שֶׁל בֶּן  הַשִּׁפְחָה - הָרָשָׁע

מִיָּד פּוֹנָה לְאַבְרָהָם

גָּרֵשׁ הָאַמָּה וּבְנָהּ הַפַּעַם !

הֶעָרָה: הַשִּׁיר בְּהַשְׁרָאַת: פָּרָשַׁת וַיֵּרָא [חֻמַּשׁ בְּרֵאשִׁית]