דברי תורה כענן, ענן כבד ועשן וערפל.

=======================

עב הענן.

----------

.וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה, הִנֵּה אָנֹכִי בָּא אֵלֶיךָ בְּעַב הֶעָנָן, בַּעֲבוּר יִשְׁמַע הָעָם בְּדַבְּרִי עִמָּךְ, וְגַם-בְּךָ יַאֲמִינוּ לְעוֹלָם; וַיַּגֵּד מֹשֶׁה אֶת-דִּבְרֵי הָעָם, אֶל-יְהוָה.  י [לפני סיני]

==========================.

ענן כבד ועשן

---------.---------

ערפל.

------------

.

הנה כי כן , לכאורה ישנם שלושה סוגים של התגלות אלוקית ומתוך כך גם שלושה סוגים של דברי תורה. :

 א. 

ישנם דברי תורה של ייעוד מוגדר שניתנו למשה בחופה או בצינור של "עב הענן" .

אותם שכשלעצמם ברורים וחדים ואינם עטופים במעטפת של טשטוש או מסכים  .

כאלה ניתנו לנו על ידי משה בטרם מעמד סיני והם הם הבסיס הנצחי לכל המפעל של היותנו עם הקרוי :"עם בחירה". הם הם התשתית של ייעודנו בעולם של :

 היותנו עם סגולה ,ממלכת כהנים וגוי קדוש.

 משל הקב"ה לעניין זה מצמצם עצמו לכלל אך :"עב הענן" שברקע .

לומר את מהות הנצח והייעוד עד סוף הדרך. ולאפשר לנו לפעול ולהיות הדומיננטים

באותה המסגרת 

ב.

 בשונה מהייעוד המוגדר והברור כאמור לעיל ,

 ליבת התשתית הנורמטיבית  : "עשרת הדברות".["עשרת להקבילם לעשר המאמרות של הבריאה]. אלה  ניתנו לנו בשונה  משל כחלק מהבריאה.

בליווי רעשני של "תזמורת" אור קולית מורכבת.  של עשן ברקים לפידים  ובעיקר "ענן כבד". קולות ומחזה היסטוריים חד פעמיים ,באשר אין האדם מסוגל לעמוד בהם . 

זו התשתית היסודית הנורמטית. ואשר לא בכדי ניתנה בכתב חרות עלי אבן לסמל נוקשותה

 ונצחיותה עד סוף כל הדורות ואשר לא ניתן חלילה לערוך בה "רפורמה" של שינויים ועדכונים..

  ג.

 ולסוף יש את כל שאר דברי התורה ואשר לא בכדי לאחר אמירתם בסוף פרשת יתרו,

החלה פרשת משפטים .בקטוגוריה זו לעולם דברי התורה נחשבים כנאמרים עטופי ערפל.

 אותם שתמיד ערפל סובב אותם וצריך בכל דור ודור גדולה של "משה", אשר מהין לגשת לערפל  אשר שם האלוהים  : לשלותם וזלזקקם.

  לעבות אותם כטללים נוטפים  של מים זכים .

להרוות בהם את עם ה' ואת העולם כולו

 וכך ,כל דברי התורה האחרים לבד ממנדט המינוי של גוי קדוש וממלכת כהנים .

 וכן עשרת הדברים.  לעולם נחשבים כעטופי ערפל שבכל דור ודור, יש והם מתבהרים יותר ויותר. והכל  משום שבכל דברי האלוהים יש גם יסוד מהאלוהות האין סופית ,שאיננה ניתנת

 להשגה ולזיקוק סופי בזמן נתון .

ועל כן,מוטלת עלינו החובה בכל דור ודור לשוב  : ו"לקומם" את דברי התורה, להיותם  מאורות  רלוונתיים של "אורייתא" .דברי התורה המאירים לכל דור ודור וגם על פי צרכיו.