לא ידליק במנורה חשמלית אף אם אין בעלי המקום מרשים להדליק מנורה רגילה. ויש מתירים.

הרב שי טחן

כמה טעמים נאמרו בכף החיים (סימן תרעג אות יט) לפסול נר חשמל. וז״ל: "ואם מותר להדליק בכח האש הנקרא חשמל שמדליקין בבתים ובחנויות ע"י מכונות. ונראה דיש לאסור משום דלא הוי זכר לנס, דהנס היה ע"י הדלקת שמן ופתילה ובזה לא יש כי אם אור בלא תפיסת ממשות. ועוד דהמנורה היתה נדלקת הפתילה ע"י אדם וזו ע"י מכונה. ועוד כיון דהעששית שיש בה כח האור היא מלאה אור הוי כמדורה שאין עולה אפי' לנר אחד כמ"ש לעיל סי' תרע"א סעי' ד' יעו"ש.״

והנה יצאו כמה פוסקים להתיר זאת בשעת הדחק מכמה סברות.

ובניהם הגרי״ש אלישיב (קובץ תשובות ח״ג סימן קג)

אולם הגרב״צ אבא שאול (אור לציון ח״ד עמוד רסז) סבר שאף שאין להדליק במנורה חשמלית על פי הדברים שכתב בכמה מקומות בספריו שזרם החשמל נולד מחדש בכל רגע ורגע, והחשמל הנמצא ברגע נתון זה הינו זרםחשמלי חדש שלא היה בעולם ברגע הקודם, ולכן אי אפשר לצאת בהדלקה שכזו כיון שבעינן שיהיה בנר שיעור שמן המספיק עד שתכלה רגל מן השוק, וליכא. אולם אפשר לצאת ידי חובה על ידי הדלקת מנורה הפועלת על ידי סוללה כיון שחומר הבעירה נמצא כאן. אולם לא הבנתי דבריו שאם משום התחדשות כח החשמל, הרי הפוסקים חזרו הרבה פעמים על כלל שאין אנו מתחשבים במה שאינו ניכר לחושי האדם, והרי התחדשות הקבועה של החשמל אינו ניכר לחושי האדם, ואין אנו מתחשבים כלל במה שניכר רק על ידי מכשירי מדידה.

עוד כתב שם לחקור אם בעינן הדלקה הדומה להדלקת בית המקדש, דהיינו בשמן ופתילה, וכדברי הכף החיים דלעיל, והעלה שאין צריך שהרי לא בעינן דוקא שמן זית אף שבמנורת בית המקדש השתמשו בשמן זית. אולם יש לומר שאף אם אין צריך פתילה ושמן אכתי צריך שהאור ידלק על ידי שלהבת ולא אור הנוצר באופן חשמלי ללא שלהבת.