וי- קרא ה' אל משה....

--------------------------------.

  

ה"א" הזעירא של "ויקרא"  באה לרמז על איונה.

 להותיר מהמילה "ויקרא" אך את המילה : "ויקר"  : 

 לשון מקריות ואירעיות .

 וכמו גם לעקר עוד המילה בראשיתה לאמור :

 "וי- קרא" .

וי על תורה נפסדת זו של קורבנות, שלא באה לעולם

 אלא שגם אביהם של אלה :  אברהם, נזקק לקורבן כל שהוא

 בדמות איל הנאחז בסבך ..[שהרי היה לו לתקוע אצבע בעיני השטן

 לשחרר האייל לחופשי.... ובכך למחוק מהעולם את תורת הקורבנות]]

 על כן הוסיף ורמז הכתוב  כי הדיבור שבהמשך

  נאמר : "באוהל מועד". גם "אוהל" וגם "מועד"

 באוהל זמני ארעי , שלעתיד עיתו של הקורבן יחלוף מהעולם.

 שהרי גם האדם המקריב . מקריב הוא מכם .

 דהיינו, גורע מכם. שמשחית הוא ממשאביו של העולם .

שלא באו אלא לתועלת האדם. [ולא ל"האכיל" לחם את האלוהים]

 והנה, אם אלה הדברים נראים בעיניכם מופרכים 

או למצער מופרזים, או מוגזמים .

 כי אז ,דעו  לכם :

 שאנו עדיין  משתרכים ,רחוק רחוק

 מימות המשיח

משה אהרון