מסיבות יום הולדת

אנחנו יודעים שרבים עורכים מסיבת יום הולדת כשהיום הגדול הזה מגיע. מה ההשקפה היהודית בנושא?

ר' ישראל ליפשיץ (1782-1860), בעל הפירוש תפארת ישראל על משניות, אמר לכל אחד מבני משפחתו, בצוואתו, שעל כל האחים לשלוח ברכות יום הולדת של מזל טוב לרגל ימי ההולדת שלהם. עוד הוא כותב שאסור להפסיק את המנהג הזה, ורק אם יש מצב חירום מוחלט יש לקצר אותו.

המדרש שכל טוב (בראשית מ:כ) אומר רוב בני אדם מחבבים...ושמחים בו ועושין בו משתה, לרוב האנשים יום ההולדת שלהם אהוב עליהם והם שמחים ועושים מסיבה.

הבן איש חי (ראה, שנה א', יז) מעיר שיש מי שרגיל בכל שנה ביום הולדתו לעשות בו יום חגיגי, וזו סימן טוב. זה מה שאנחנו רגילים לעשות בבית שלנו. ר' עובדיה יוסף כותב (יביע אומר, או"ח, ו:כט:ד) שכאשר יש דברי תורה ושירים ושבחות לה' בסעודת יום הולדת, זו סעודת מצווה.

כשמלאו לחפץ חיים 70 שנה, הוא הזמין את תלמידיו - ר' אלחנון וסרמן ור' יוסף כהנמן (הידוע בכינויו הפוניבז'ר הרב) - ואמר בנוכחותם את ברכת שהחיינו ונתן להם עוגה ושנאפס - יין שרף. ר' דוד חזן חגג את יום הולדתו מדי שנה לאחר שהגיע לגיל 70.

ר' נתן אדלר (1741-1800), הרבי של החתם סופר, ערך מסיבת יום הולדת ביום הולדתה ה-80 של אמו והזמין את כל העיירה. לרגל יום הולדתו ה-93 של ר' שמואל סלנט, בראש חודש שבט תרס"ט, התקיימה בביתו מסיבה עם עוגה. כמעט כל ירושלים הייתה שם כולל חברה קדישא, צוות בית החולים ביקור חולים והבד"ץ של ירושלים.