בס"ד

• שמות לד, כב

  וְחַג שָׁבֻעֹת? תַּעֲשֶׂה לְךָ בִּכּוּרֵי קְצִיר חִטִּים וְחַג הָֽאָסִיף תְּקוּפַת הַשָּׁנָֽה׃
• דברים טז, ט

  שִׁבְעָה שָׁבֻעֹת תִּסְפּר־לָךְ מֵהָחֵל חֶרְמֵשׁ בַּקָּמָה תָּחֵל לִסְפֹּר שִׁבְעָה שָׁבֻעֽוֹת׃
• דברים טז, י

  וְעָשִׂיתָ חַג שָׁבֻעוֹת? לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ מִסַּת נִדְבַת יָדְךָ אֲשֶׁר תִּתֵּן כַּאֲשֶׁר יְבָרֶכְךָ יְהוָה אֱלֹהֶֽיךָ׃
• הנה לפנינו : מקורות התורה על חג השבועות  ואין מילה או זכר  לחג מתן תורה .מנגד כל המקורות כאמור מתייחסים אך לעבודת האדמה.... תוך חיבור לספירה ולחג שבסיומה.
•  אין הכוונה חלילה לכפור בכך שחג השבועות הוא גם חג מתן תורה אך עיקרו הוא חג המלאכה והוצאת הלחם מהארץ.
• הנה כי כן, מה ממעטים כל אותם המרבים לזהות את חג השבועות אך עם חג מתן תורה.ומניחים לעיקר להיותו : "חג הלחם".
•  והרי כל  מגמת הספירה בין פסח לעצרת  למנף את החירות לכלל עבודת הלחם ולשכלל הלחם בשבעה שבועות מלחם פשוט של שעורים ללחם מובחר של חיטים.
•  הביטוי או הכינוי : "שבועות" מתייחס למהות הכוללת של כל שבעת ימי השבוע תחילה וקודם לכל ששת ימי המעשהוהמלאכה.  ולא בכדי דרך ארץ קדמה לתורה שדרך הארץ של ימי המעשה כאמור קודם לכל ואין משמעות ליום השביעי - יום השבת , ללא מיצוי ששת הימים הקודמים לו בייעודם כימי המעשה . 
• אז הנה כי כן : "חג השבועות" הוא חג מיצוי של כל ימי השבוע ודווקא בשבעה שבועות כאלה להקביל לשבעת ימי הבריאה.
•  בחג השבועות  גם גלומה שבועה לקיים כך ולכבד את כל הבריאה.
•  רק על בסיס האמור ניתן להיכנס  בברית קבלת התורה.
•  לא בכדי גם אומר משלי :  "עובד אדמתו ישבע לחם ומדרשו גם  "ישבע" במובן של שבועה כאמור.....
• ועליו מוסיף קוהלת : "ויתרון הארץ בכל היא :  מלך לשדה נעבד" שגם עבודת מלך מלכי המלכים  מתחילה ומסתיימת בעבודת השדה של האדם :להוציא לחם מן הארץ......
• משה אהרון