מנשר לשליחי ציבור.

-----------------------------

חוקת השליחות:

------------------

 כל מי המפתח יומרות  לשמש כשליח ציבור של אמת  .

שילמד פרשת חוקת שבתורה בעיון רב .

 ששם גם נטועה פרשת "חוקת השליחות" .

 שבה בפרשת חוקת  מתוארת הסיטואציה כיצד מנהיגי העם : משה, אהרון ומרים.

 מסיימים את ה"קריירה"  בחתימה מורשתית לדורות.

ולמעשה מפנים מקומם אט אט לבאים אחריהם..

 .

ראשית  : יסוד ראשון בחוקת השליחות כי שליחות כמוה כ"מדבר" .

 אין היא התכלית ואין היא הארץ הנושבת....

 ועוד תכלית זה ה"מדבר" איננו לתכליות אישיות אלא לכלל ישראל  - בואם

 של כלל ישראל אל ארץ נושבת - ארץ ישראל.

   יסוד שני :  ש"מדבר" - גם מלשון דיבור. 

שכל המנהיג צריך שדיבורו יהא ענייני . תכליתי . מאחד ותמיד אך בדברי שלום, אחווה וריעות.

 יסוד שלישי  : ליידע כי שליחות היא עבודה רבה ובצידה תשלומים של מחירים

 ועיתים כבדים ביותר .

 

כל שליח ציבור  צריך להפנים לעניין זה כי השליחות  היא בשלושה מאפיינים.:

א. - משה. להיחלץ למשות תמיד כל עשוק גזול ומרוד מכל עקה ויוון מצולה.....

  ב. - אהרון  תמיד לשרת באמונה ולהשרות רון ושמחה....

  ג -  מרים - צריך להיות סבלני לממרים שבעם ולשאת עם העם כל מר ונמהר....

 

אוי לו לשליח הציבור ששליחותו נולדת ממאוויים אישיים לתועלת עצמו , משפחתו וקרוביו

 מ"מדבר" של שליחות אמת - אף פעם לא מגיעים ל"ארץ נושבת"  אישית פרטית.

 רק ל"ארץ ישראל " כסמל לתכלית כוללת של כלל עם ישראל.

 

לבסוף-  אז למה ללכת בכל זאת  ולהיכנס לעול זה של השליחות... ?

 כי חייו של שליח ציבור של אמת הם שונים ואחרים :

 הם בספירה נוספת אחרת. בקומה נוספת. הוא מתקרב יותר ויותר  לשמיים .

הסיפוק הוא ממין אחר, שיש בו נגיעה או מנגינה אלוקית ממשית .

לעיתים חש שליח ציבור של אמת, שהוא גם שותף לו לקב"ה 

 בניהול העולם.....

 ולבסוף התחושה התמידית הנילוות  של מי הרושם עוד דף ממשיך של ההיסטוריה יהודית 

 גם אם לא דף . פיסקה, שורה, או משפט .

ואפילו מילה , נקודה ופסיק

 - המשכם של:

 משה, אהרון ומרים.

משה אהרון